יאיר לפיד: "אדם שמגדל ילדה אוטיסטית בבית יודע איך חיים אנשים אמיתיים בישראל; לא כתוב בשמיים שרה"מ נתניהו יהיה גם ראש הממשלה הבא" – גלובס

יאיר לפיד מככב גם בגלובס

גלובס מתאר בקצרה את הכתבה על יאיר לפיד בערוץ 2

אני לא אוהב להשתמש בזה, אבל אי אפשר להגיד לאדם שמגדל בבית ילדה אוטיסטית שהוא לא מבין את החיים, ואיך חיים אנשים אמיתיים במדינת ישראל" – כך אומר יאיר לפיד בראיון ראשון ובלעדי ליונית לוי, שישודר הערב ג' במהדורה המרכזית בחדשות ערוץ 2.

יאיר לפיד לא אוהב להתראיין, אך בפעם הזו חרג ממנהגו, והסכים להתראיין לכתבה מרתקת בערוץ 2, כך מציין כתב גלובס

 

בראיון הבלעדי שאלה יונית לוי את לפיד: "אחד הדברים הברורים שאתה אומר, זה שאתה מדבר בשם מעמד הביניים, ואני תוהה למה אתה האדם הנכון לדבר בשם מעמד הביניים? הרי אי אפשר לטעון שאתה אדם שמרוויח 10,000 שקלים בחודש ומחפש מבצעים בסופר".

 

יאיר לפיד השיב: "אף אחד אחר לא מדבר בשם מעמד הביניים הישראלי. הפוליטיקה הישראלית נמצאת במצב המוזר שבו לרוב הציבור בישראל אין ייצוג, ואיש לא ייצג אותו עד שאני באתי".

 

לוי הקשתה ואמרה: "חבר טוב שלך זה ארנון מילצ'ן, אתה חי את החיים הטובים, האוטו ה"זול" שעברת אליו עולה 300 אלף שקל – זה לא חומרים שמהם עשויה המחאה, שלא לדבר על זה שהיית פרזנטור של בנק הפועלים?"

 

יאיר לפיד לא התבלבל וענה "אני לא אגיד חלילה שיש משהו לא הוגן בטענה לפיה אני חי את החיים הטובים. אני לא אוהב להשתמש בזה, אבל אף אדם שמגדל בבית ילדה אוטיסטית אי אפשר להגיד לו שהוא לא מבין את החיים ואיך חיים אנשים אמיתיים במדינת ישראל. כאן אתה הולך לסופר ופוגש אנשים ואם היה חסר משהו – אז המסע הזה השלים".

קרא את המשך הכתבה ב: יאיר לפיד: "אדם שמגדל ילדה אוטיסטית בבית יודע איך חיים אנשים אמיתיים בישראל; לא כתוב בשמיים שרה"מ נתניהו יהיה גם ראש הממשלה הבא" – גלובס.

הטור של יאיר לפיד נגד רצי המרצון – תגובה של רץ – הארץ

הארץ מביא גולשים התוקפים את יאיר לפיד וקוראים לא להצביע לו:

גולשים מצאו טקסט של יאיר לפיד מ-2005 בו הוא מכנה את הרצים במרתון תל אביב "חבורת אידיוטים", וקוראים לא להצביע עבורו

מסתבר שיוסף גזצ'או אינו היחידי שלא הלך לו השבוע במרתון. גם יאיר לפיד – הטירון הפוליטי שחולם להנהיג את ישראל – איבד השבוע מרתון,או יותר נכון את קולות המרתוניסטים. במאמר דעה אותו כתב כפי הנראה בשנת 2005, ושצילום שלו הופץ ויראלית בפייסבוק כינה המנהיג של תנועת "יש עתיד" את רצי המרתון הישראלים "חבורת אידיוטים", לאחר שהתעכב בכביש שנחסם לרגל מרתון תל אביב.

קהילת הרצים הענקית לא נשארה חייבת ללפיד, ואותו מאמר שוגר לקירות הפייסבוק של מאות ספורטאים מכלל הענפים, בעיקר רצים, טריאתלטים ורוכבי אופניים שלא חסכו שבטם. המשותף לכל אלפי התגובות היתה הקריאה להחרים את לפיד ביום הבוחר. "הוא אידיוט ומי שמצביע לו הוא עוד יותר אידיוט", כתב הגולש איתמר אלהרר. "מעניין מה הוא היה אומר אם מישהו היה כותב בגנות מתאגרפים", כתב מגיב אחר, שהתייחס לענף הספורט המועדף על לפיד.

צילום: אלון רון

מה דעתכם על הטור של לפיד? שתפו אותנו בדף הפייסבוק שלנו

היו כאלה שגם יצאו להגנתו של לפיד. טענתם העיקרית היתה כי המאמר פורסם לפני שבע שנים ותוכנו אינו רלוונטי עוד לדעותיו של האיש. "הסיפור עולה כל שנה או שנתיים", כתב אילן פריש, "יאיר לפיד כבר התנצל והסביר מיליון פעם את הטור הזה". גם לפיד עצמו הגיב להתקפות נגדו וטען כי ההפצה של המאמר הישן היא פרי עבודתם של תחקירנים ממפלגות אחרות. "הם חופרים בכל טקסט שאי פעם כתבתי ומשתמשים בכם כדי להסית. זה טור הומוריסטי שכתבתי לפני המון שנים", התגונן לפיד על קיר הפייסבוק שלו, "אני לא יודע איך מגיבים ברצינות על בדיחות. כן, ברור שלא התכוונתי. ברצינות. למה אתם משתפים עם זה פעולה".

הטור של יאיר לפיד כפי שפורסם ב"ידיעות אחרונות" ב-2005

באופן לא מפתיע, התנצלותו של לפיד לא הצליחה להנמיך את גובה הלהבות ברשת והיו כאלה שתפסו את תגובתו כ"עלבון לאינטליגנציה", כפי שכתב אחד מהם. "אין מנוס, בדרך לפוליטיקה הכביסה המלוכלכת יוצאת ואחריה גם פלפולים ופירושים למיניהם. מן הראוי שיאיר יתמודד עם זה כיאות", כתב הגולש עמית. בסופו של יום המחישה הרשת היטב: רק מעטים קנו את תירוץ ההומור הישן והנושן שהמועמד מכר.

אז מה המסקנה ההגיונית? כשלפיד התיישב לכתוב את הגיגי לבו אי שם בשנת 2005, כנראה שאותו מרתון שחסם לו את הדרך לעבודה באמת היה תופעה שולית של "מתנשפים" עם "ורידים בולטים ברגליים לבנות". היום המועמד שמחפש את אהדת הציבור, כולל זה של הרצים, בוודאי יודע שהמעוז הבטוח שלו בתל אביב הוא גם ביתו של קהילת ספורטאים שמספריה נמדד ברבבות.

נתון נוסף שלפיד בוודאי מכיר: "יותר מ-50% מאוכלוסיית תל אביב עוסקת דרך קבע בפעילות גופנית", מסר לי לא מזמן מוטי אמברם ממחלקת הספורט בעיר. חלקם הארי של "האידיוטים" גם משתתף באותם מגה אירועים (מרתון ת"א עם 25,000 איש) שחסמו ללפיד את הדרך. לפיד גם בטוח יודע שחברו הטוב עפר שלח (שאף עזר לו לנסח את המצע הביטחוני של מפלגתו), ניר ברקת, צחי הנגבי (משתתף בתחרויות ריצה גדולות לעתים), דריוס דגוטיס (שגריר ליטא בישראל), ליסולט פלסנר (שגרירת דנמרק בישראל) ואפילו קרנית גולדווסר (שהיתה אמורה להיכנס אתו לקלחת הפוליטית), כולם חלק מקהילת "האידיוטים המתנשפים" ש"האנשים הקטנים האלה שכלואים במכוניות שלהם שונאים".

היה ב-הטור של יאיר לפיד נגד רצי המרצון – תגובה של רץ – הארץ.

קרא גם:

חידת יאיר לפיד

גלובס – למה שיאיר לפיד יחשוב אפילו על ראשות הממשלה?

ארבע הפדיחות הגדולות של יאיר לפיד – פוליטי – הארץ

הארץ החליט לרגל חוק לפיד 2, לספר על ארבע הפדיחות הגדולות של יאיר לפיד

בחודשיים וחצי שעברו מאז הכריז על כניסתו לחיים הפוליטיים, הסתבך יאיר לפיד בשלל טעויות ומבוכות: מהתואר בבר אילן ועד תקרית ה"טוב ביי"

מאז הודיע יאיר לפיד על עזיבת כורסת מנחה אולפן שישי לטובת כניסה לפוליטיקה, הוא הספיק, ויותר מפעם אחת, למצוא את עצמו במרכז החדשות והדיונים בטוקבקים והרשתות החברתיות, ולא בהכרח מהסיבות להן ייחל. כתבתה של רויטל חובל היום (ראשון) בהארץ, חשפה שורה של טעויות ואי דיוקים בהרצאה שנשא לפיד בנושא חינוך – אחד מהדגלים אותם צפויה להניף מפלגתו לכשתקום.

נראה כי ההתלהבות הציבורית מכניסתו של לפיד לזירה הפוליטית, שהתבטאה תחילה במספר המנדטים הגבוה לו זכתה מפלגתו עוד טרם קמה, הפכה לעיסוק בנושאים אשר לא מיטיבים עם לפיד. בלא מעט הזדמנויות שונות לפיד הפך לשיחת היום בתקשורת ובאינטרנט, בשל מגוון מעידות בתחומים שונים:

1. בהרצאה שנשא שלשום בפני הורים ותלמידים בבית הספר הריאלי בחיפה, טעה לפיד בשורה ארוכה של נתונים אותם הציג לשומעיו. בין השאר טען כי ישראל נמצאת במקום ה-41 בעולם במתמטיקה, הרבה מתחת לאיראן, אף שהאיראנים לא נבדקים במסגרת מבחני פיז"ה הקובעים את הדירוג; הוא ציין עוד כי ישראל מדורגת מתחת לירדן באנגלית, אף שתלמידים ישראלים לא מבצעים את בחינה השוואתית באנגלית. לפיד דיבר עוד על האבסורד שבבחינת הדרוזים בתורה שבעל פה, אף על פי שבדיקה במשרד החינוך העלתה כי כלל לא קיימת בחינה כזו. בנוסף, שגה לפיד כשאמר שהשכר הממוצע במשק הוא 7,000 שקלים בחודש, אף על פי שנתון זה עומד בחודשים האחרונים על 8,500 שקלים.

2. אין זו הפעם הראשונה בה נחשפות טעויותיו של יאיר לפיד בנושאים שונים. לאחר פרוץ פרשת התואר האקדמי של הפוליטיקאי הטרי, התראיין העיתונאי והפובליציסט ב. מיכאל בתוכנית הטלוויזיה תיק תקשורת בה האשים את לפיד בשורה ארוכה של  אי דיוקים במגוון רחב של תחומים, כפי שבאו לידי ביטוי בטוריו. בין השאר סיפר ב. מיכאל כי לפיד הזכיר את קופרניקוס כאחד מגאוני יוון העתיקה, אף שהיה אסטרונום פולני בן המאה ה-16. את הפסל ג'קומטי שמת ב-1966 הגדיר לפיד כגאון מתקופת הרנסאנס, ובמאמר שכתב על החוקה האמריקאית טען כי היא נכתבה על ידי אדם בודד ורב השפעה, ג'ון אדאמס. אולם החוקה נכתבה על ידי ועדה שהורכבה מעשרות בני אדם, בעוד שאדאמס כלל לא היה באותה תקופה באמריקה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

3. פחות משבועיים לאחר שנכנס לפוליטיקה באופן רשמי, חשפה כתבת הארץ, טלילה נשר, כי לפיד התקבל ללימודי ללימודי תואר שני ושלישי ב"תוכנית לפרשנות ותרבות" באוניברסיטת בר אילן מבלי שהיה זכאי לתואר ראשון – תנאי הסף לתוכנית שאליה התקבל. עם פרסום הדברים לראשונה נימקה בר אילן את הקבלה בהישגים "ספרותיים ועיתונאיים" ומאוחר יותר מסרה כי 20 סטודנטים נוספים התקבלו כך למוסד. הפרשה הביאה לפתיחת בדיקה של מל"ג בעטיה הוטלו סנקציות על האוניברסיטה. לפיד הגדיר את הפרסום כנובע "מצורך של אנשים ללכלך" וכתב לאחד מהגולשים בדף הפייסבוק שלו  "תסתכל על הצד החיובי שבעניין: מישהו מוטרד מכניסתי לזירה הפוליטית. מעניין רק למה".

4. בחודשיים וחצי האחרונים לפיד לא הופיע בתקשורת וסירב להתראיין. את הקשר עם ציבור האזרחים הוא מנהל דרך דף הפייסבוק שלו, בו חברים נכון להיום קרוב ל-52 אלף אנשים. על אף הקשר הכמו-אישי שמאפשרת הרשת החברתית, זכה לפיד לקיתונות של ביקורת על האופן בו הוא מתנהל, החל מתגובה סלקטיבית לשאלות וכלה במחיקת פרסומים שאינם מחמיאים לו.

דוגמה למדיניות מעוררת המחלוקת סיפק עיתונאי הספורט איתן בקרמן. "נתקלתי בשעת לילה בידיעה עיתונאית שלפיה לפיד מתנגד למתן לגליזציה לסמים קלים. פניתי בעמוד הפייסבוק שלו בשאלה מנומסת: 'מר יאיר לפיד, שאלת כן/לא פשוטה: האם עישנת אי פעם סמים קלים?'. השאלה הספיקה לקבל מספר לייקים בטרם נמחקה כלא היתה. כתבתי שוב: 'מוזר, נמחקה השאלה שלי. מר יאיר לפיד, האם עישנת אי פעם סמים קלים?'. תוך דקות מעטות הצטברו כעשרה לייקים לשאלה ותגובות אחדות. עברו עוד כמה רגעים, וגם התהייה הזאת נמחקה כלא היתה".

מקרה נוסף שזכה להבלטה ולביקורת רבה התרחש כשלפיד, שהקדיש חלק נכבד במאמר שכתב בטורו השבועי בידיעות אחרונות לתרבות הדיון השטחית בישראל, ענה לפנייה של ארגון "גישה" בדף הפייסבוק שלו בנוגע לזכויות המעבר של נשים פלסטיניות מעזה לגדה. "אני תמיד תומך בעמדת מערכת הביטחון, צה"ל אינו מנגנון חשוך אלא צבא מוסרי המגן על חיינו ושומר עלינו", ענה לפיד וספג ביקורת מצד גולשים רבים. למרות זאת, לפיד החליט לחזור על תגובתו הראשונית ובכך עורר על עצמו ביקורת קשה אף יותר. הפעם לפיד כבר לא ענה על התגובות, אלא הסתפק בתגובה "טוב, ביי" – והצית את הרשת עם מיטב ביטויים ברוח האמרה, שנכון לסוף אותו שבוע כבר הפכה לקאלט.

היה ב-ארבע הפדיחות הגדולות של יאיר לפיד – פוליטי – הארץ.

לפיד על חלוקת ירושלים: שייכת רק לעם ישראל – הארץ

הארץ מביא את דבריו של יאיר לפיד על חלוקת ירושלים

הפוליטיקאי הטרי חווה דעתו על הסכם שלום עתידי ותקף את ישי: באיזה מדינה בעולם שר הפנים מביע תקווה שעבריין מורשע יחזור לפעילות ציבורית?

מאז הכריז יאיר לפיד על הצטרפותו לעולם הפוליטי, הוא לא הרבה לנפק אמירות ברורות אודות עמדותיו בנוגע לסוגיות מדיניות וביטחוניות, ובעיקר כאלו הקשורות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. היום (חמישי) כתב לפיד בפרופיל הפייסבוק שלו, בתגובה לשאלה מצד אחד הגולשים, לדעתו ירושלים "שייכת לעם ישראל ולא לאף אחד אחר". לפיד גם התייחס לדבריו של אלי ישי על בניזרי, ואמר "באיזה מדינה בעולם שר הפנים וסגן ראש הממשלה מביע תקווה שעבריין שהורשע בקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים – שכולם נעשו במסגרת תפקידו הציבורי – 'יחזור במהרה לפעילות ציבורית?' האם לא נותרה בהם שום בושה?"

עד כה לפיד לא מרבה להתייחס למשנתו או למצע העתידי של מפלגתו העתידית. היום נשאל על ידי הגולש שי פליישון "בהסדר שלום עתידי, האם תסכים לחלוקת ירושלים לשתי בירות – ישראלית ופלסטינית?". בתגובה ענה לפיד כי "ירושלים אינה רק מקום בעיני, אלא גם ההיסטוריה שלי והאתוס הלאומי שלי, ואני חושב שהיא שייכת לעם ישראל ולא לאף אחד אחר".

 

 

לחצו להגדלה – לפיד עונה בעניין ירושלים
צילום: מסך

 

הפעם הקודמת בה התייחס לפיד לסוגיה הפלסטינית היתה בחודש שעבר, גם כן בעמוד הפייסבוק שלו. "מי שאומר שיש לו פתרון – משקר. אני מקבל את עמדת נתניהו על שתי מדינות לשני עמים", כתב.

 

מאז החליט להיכנס למגרש הפוליטי לפיד השיב לשאלות גולשים בעמוד הפייסבוק שלו ולא ענה לשאלות עיתונאים. ניתן היה ללמוד מתשובותיו על עמדותיו בנושאים שונים. בנושא המצע העתידי שלו כתב כי "אני יכול לתת כבר עכשיו את הכיוון הכללי – אני מבטיח להילחם את מלחמתו של מעמד הביניים הישראלי בעזרת שלושה כלים: 1. שינוי שיטת המשטר; 2. ביטול חוק טל והחלפתו ברשות לאומית לשירות אזרחי; 3. מלחמה חסרת פשרות בקבוצות אינטרסים, מפלגות מגזריות ובטייקונים כדי לשנות את חלוקת המשאבים במשק ולהוזיל את יוקר המחיה".

 

לפיד הבהיר בעבר כי לא צפויות להתקיים בחירות מקדימות עם הקמת המפלגה וענה לאחר הגולשים כי "מפלגות חדשות אינן מקיימות פריימריז". עוד ענה לשאלה בנושא הפרדת דת מהמדינה: "אני לא בעד הפרדה מלאה של הדת מהמדינה כי אני לא תומך בביטול חוק השבות, אבל אני בעד הפרדה מלאה של הדת מהפוליטיקה, ובוודאי שאני תומך בנישואין אזרחיים".

הגולשים העלו שאלות נוספות למשל בנושא ההתיישבות במגרון. לפיד השיב כי "דעתי היא שיש לקיים את החוק". עוד הבהיר כי אינו תומך בכך שאזרחים תושבי חו"ל יוכלו להצביע בבחירות: "ישראל היא מדינה שנמצאת בסכנה קיומית תמידית ולא יכול שאדם שלא גר פה יצביע על נושאים כמו גבולותיה, ההפצצה באיראן או ההתנחלויות. אדם אינו יכול לקבוע כיוון למדינה אם אינו צריך לשאת בתוצאות", הסביר.

היה ב-לפיד על חלוקת ירושלים: שייכת רק לעם ישראל – מדיני-ביטחוני – הארץ.

יאיר לפיד חוטף מכות – מיהו צדוק טייסון

Yoni Bazak liked this post

אחרי שנים ארוכות כנהג מונית וקצב, צדוק "טייסון" כהן, מובטל תושב בת ים וגיבור הסרטון "יאיר לפיד חוטף מכות", נוגע סוף סוף בתהילה. קבלו אותו בריאיון ראשון שיפורסם מחר (ו') בזמן חולון-בת ים

לפני כשבועיים הברור מאליו הפך רשמי, כשיאיר לפיד בישר לאומה על כניסתו לחיים הפוליטיים. מעט לפני כן מישהו העלה לרשת סרטון שגילו כ-20 שנה, ובו יאיר לפיד מתפקד על תקן בובת אימונים לא מוצלחת במיוחד של לוחם האגרוף התאילנדי צדוק "טייסון" כהן.

יאיר לפיד, במקביל לקריירה העיתונאית שלו, טיפח חלום להיות מתאגרף. "בתור נער חלמתי להיות אלוף העולם באגרוף במשקל כבד", הוא השתפך בראיון עיתונאי מאותה תקופה. "התאגרפתי באופן מקצועי, התאמנתי באגרוף תאילנדי והשתתפתי בתחרויות".

סביר שכבר צפיתם בסרטון הקרב שרץ ברשת. "יאיר לפיד חוטף מכות – הסרט הגנוז נחשף", שמו ומאז פרסומו הפך לקאלט. לאלו שטרם זכו לשזוף עיניהם נספר כי שני הגלדיאטורים, טייסון ולפיד, עלו לזירה; מחוצה לה, ביציעים, נרשמה דומיננטיות ברורה לאוהדיו ומקורביו של טייסון מהמכון בו התאמן, שהפליאו לזמר ולתופף בדרבוקה. בתוך הזירה טייסון הפליא בלפיד את מכותיו, ותוך פחות מדקה נכמרו רחמיו של השופט על מי שחולם לאייש בהקדם את לשכת רוה"מ – והקרב הופסק.

"בתחרות האחרונה שלי", שחזר לפיד מאוחר יותר, "בחור בשם צדוק טייסון כהן עלה מולי בזירה בראשון לציון והפגיש אותי לפרק זמן קצר עם רוב אבותיי. לרגל האירוע המצער באו קרוביי ומוקירי זכרי והציעו לי להפסיק עם זה מיד".

מאז אותו קרב יאיר לפיד ביסס את מעמדו ככותב, כמגיש טלוויזיה ורדיו, ואפילו כפרפורמר. כמו המלך מידאס מהמיתולוגיה היוונית, כמעט כל מה שנגע בו הפך לזהב. טייסון, שזה אגב היה הקרב הרשמי הראשון שלו, נטמע בהמון.

כיום הוא בן 40, מתגורר בבת ים בדירה רגילה שברגילות, נשוי לעובדת סוציאלית שבימים אלה שוקדת על התואר השני שלה באוניברסיטת תל אביב, ואב לילד מתוק הלומד בכיתה א'. בשבועות האחרונים הוא מקבל את מלוא סאת התהילה ומקווה שאולי הנוק אאוט הנושן ההוא ייתן לו דחיפה בדרך החדשה אליה הוא מקווה לצאת בקרוב.

"לא מת על השם"

בתקופה בה נערך הקרב, טייסון-כהן היה חייל בחופשת שחרור. שש שנים אחרי שגרם ליאיר לפיד לתלות את הכפפות, הבין טייסון שכישוריו בזירה אולי מספיקים על מנת לשנות את המבנה האנטומי של עיתונאים ב"מעריב", מקום עבודתו דאז של לפיד, אך אלוף עולם הוא לא יהיה.

החלטתו התגבשה בעקבות מותה של אמו האהובה והיא בת 52 בלבד. "לקחתי את זה קשה וסבלתי מדיכאון וחרדות", הוא משחזר. "בעקבות זה עברתי טיפול במשך שנתיים. אשתי, שהייתה אז ידידה שלי, אבחנה את הבעיה ושלחה אותי לטיפול. שנתיים לאחר מכן הפכנו לזוג והתחתנו כעבור שנה".

כהן המשיך לשמור על כושר ומספיקה הצצה חטופה בתמונות של כתבה זו על מנת להבין שהאיש עדיין שרירי

ובנוי לתלפיות. משהסתיים הרומן עם האגרוף התאילנדי, הוא פנה למקצועות "אזרחיים", תחילה כנהג מונית ולאחר מכן כמנהל קצביה, וככזה שמע שוב ושוב את ההשוואה המתבקשת לסרט הראשון בסדרת "רוקי" הבלתי נגמרת, שם רוקי בלבואה הפליא לחבוט בנתחי בשר מאונקלים בקצביה בה עבד גיסו, פולי.

כיום כהן יושב בבית בגלל תאונת עבודה שעבר, לדבריו, לפני מספר שבועות. הוא מאס בסינטות ובהודו הטחון ומחפש עבודה אחרת. "אני הצעיר מבין ארבעה ילדים", הוא משחזר השבוע, "גדלתי בתל אביב עד גיל 16 ואחרי זה המשפחה עברה לבת ים. הייתי ילד היפראקטיבי, ההורים לא ידעו להתמודד ובגיל 13 נשלחתי ללמוד בפנימיית 'נווה הדסים' בנתניה".

כהן היה בצעירותו מוסיקאי לא רע בכלל, אך ההיפראקטיביות מנעה ממנו להתמיד ולפרוץ. "בתקופתי לא הייתה מודעות לריטלין", הוא אומר, "אני רואה שהיום הורים פוחדים לתת לילדים את התרופה, אבל אני חושב שהם עושים את הפעולה ההפוכה במקום לעזור לילד. זה מה שהיה חסר לי. אני מנגן בגיטרה, תופים, אורגן, אבל בגלל שלא לקחתי ריטלין, לא יכולתי להתמיד בכלום והייתי רוצה להעביר את המסר הזה להורים".

צדוק טייסון כהן

צדוק טייסון כהן  צילום: שגיא לייבמן

כהן נחשף לאגרוף קלאסי בפנימייה ומבחינתו זו הייתה דרך נפלאה לתעל את עודפי האנרגיה. "למדתי שם שלוש שנים אגרוף ובתחרות ארצית לנוער זכיתי במקום הראשון", הוא נזכר בחיוך גדול. "בצבא, רציתי לעלות שלב באגרוף ואודי סלמה, חבר שלי שהיה גם מאמן אגרוף תאילנדי, הזמין אותי לראות אימון שהוא העביר. באתי לאימונים והתלהבתי. אחי ואני התחלנו להתאמן אצלו.

"הספורט הזה משך אותי וגם התבלטתי מיד לעומת הלוחמים האחרים. מבחינה מנטאלית, אהבתי את האתלטיות שיש באגרוף התאילנדי, את קרבות הקרקע, הבעיטות והאגרופים ריתקו אותי. האימונים גרמו לי להרגיש ביטחון, הרגשתי שזה מושך אותי למקומות טובים מבחינה ספורטיבית ומבחינה בריאותית".

מהר מאוד דבק בו הכינוי "טייסון", על שם המתאגרף ואלוף העולם לשעבר מייק טייסון. "אמרו שאנחנו דומים בצורת הלחימה", מזדקף כהן בגאווה, "אני תמיד מחפש את הנוק אאוט, רוצה להפיל כמה שיותר מהר את היריב כבר בסיבוב הראשון או השני. טייסון היה המודל שלי לחיקוי, הוא לא היה איש של סיבובים, הוא היה בא להוריד את המתחרה כמה שיותר מהר".

טייסון גם היה דמות שנויה במחלוקת מחוץ לזירה.
"אם מסתכלים על המילה טייסון, ישר נזכרים בטייסון המתאגרף ולא בטייסון הפרוע שמחוץ לזירה, אני לא מת על השם הזה טייסון. אני צדוק כהן, אבל אנשים קוראים לי ככה, אז מה אני אגיד להם, אל תקראו לי טייסון? במובן הספורטיבי של המילה אני מקבל את זה כמחמאה".

"איפה הוא היום"

ספר על הקרב מול יאיר לפיד שהכניס אותך לתודעה הציבורית. לפני ההתמודדות ידעת מי הוא?
"עד שהמאמן והחברים שלי לא אמרו לי שיאיר לפיד הוא עיתונאי ושכדאי לי להצליח בקרב מולו, לא הכרתי אותו בכלל. לא ידעתי שהוא הבן של טומי לפיד ז"ל וזה גם לא עניין אותי.

"מבחינתי באתי לקרב לנצח, באתי מוכן ב-120 אחוז. זאת הייתה אליפות הארץ הראשונה שלי באגרוף תאילנדי והיו 15 קרבות בקטגוריות שונות. אנחנו נלחמנו במשקל חצי כבד. ליאיר היה יתרון עליי כי הוא התאמן באופן פרטי, אני התאמנתי בקבוצה של 20 לוחמים".

יאיר לפיד

יאיר לפיד  צילום: אמיר מאירי

לפני הקרב נתקלת ביאיר?
"אני זוכר שנפגשנו בחדר ההלבשה והתחלתי להתאמן ולבעוט על עמודים בחדר, יאיר ראה את הבעיטות שלי וראו עליו שהוא קצת נרתע. לפי דעתי הוא עשה טעות שהוא נכנס לחדר ההלבשה, כנראה שזה קצת הפחיד אותו".

ש תאר את הקרב מנקודת הראות שלך.
"כשנכנסתי לזירה באולם הכדורסל בראשון לציון, הסתכלתי על יאיר לפיד ואמרתי בלב את המשפט הבא 'אתה המטרה שלי והסיפור שלך נגמר'. באתי כמו אריה שמוכן להתנפל על הטרף שלו. המאמן שלי אודי סלמה היה אחד המאמנים הטובים בענף ונתן לי את כל הכלים לנצח. כשעליתי לקרב היו קרוב ל~3,000 אוהדים, רובם עודדו אותי, זה מאוד תמך בי והוסיף לי לביטחון.

"התחלתי את הקרב ללא חששות, ראיתי שיאיר מתקרב אליי, הוא ניסה לתת לי בוקס או שניים ואז ישר תקפתי אותו ונתתי לו בעיטה, אחרי שהבאתי לו בעיטה נתתי לו מכת גובה, הסתערתי עליו עם האגרופים והוא נפל, אחרי כמה שניות הוא קם, השופט ספר וחזרנו לקרב, שוב הסתערתי עליו עם בעיטה וסדרה של אגרופים ונדמה לי שמהאגרופים שנתתי לו נקרע לו עור התוף והוא נפל שוב לזירה.

"בפעם השלישית הבאתי לו בעיטה לבטן, הוא עף אחורה ונפל, שברתי לו צלע אחת, הוא ניסה לקום שלוש פעמים ולא התאושש. השופט הודיע על נוק אאוט אחרי 45 שניות. גם אם זה היה מישהו אחר ולא יאיר לפיד הוא היה חוטף ככה".

קצר ולעניין.
"זה היה הנוק הכי מהיר שלי בתחרויות וזה היה, אז לפחות, אחד הנוק אאוטים הכי מהירים באגרוף תאילנדי בארץ בקרבות רשמיים".

בסיום הקרב החלפת כמה מילים עם לפיד. על מה שוחחתם?
"הייתי בהיי, זאת הייתה התחרות הראשונה הרשמית שלי. יאיר אמר לי בפנים נפולות 'אל תגיד שלא הייתי יריב שקול', אמרתי לו שהוא היה על הכיפאק, לא רצית לבאס אותו. ידעתי שהנוק אאוט שלי ילווה אותו הרבה זמן".

לך יצא לקבל נוק אאוטים?
"אף פעם לא קיבלתי נוק אאוט, אבל נתתי כמה".

היו עוד מתחרים שפירקת בצורה כזאת?
"היה מישהו שנתתי לו נוק אאוט והוא נפל ואיבד את ההכרה".

הבנתי שעוד לפני שהסרטון עלה לרשת זוכרים לך את הקרב ההוא.
"בטח שזוכרים. הרבה אנשים התפעלו מהצורה בה הגעתי לקרב, מאמנים מובילים באגרוף התאילנדי זוכרים לי אותו עד היום. בתקופה האחרונה, בגלל ששמו את הקרבות ברשת, גם המשפחה וגם חברים שלי שרואים את יאיר לפיד בטלוויזיה בדרכו לפוליטיקה, אומרים לי 'עשית לו רק טוב, צדוק, תראה איפה הוא היום ואיפה אתה'".

פינה חמה בלב

איך אתה מרגיש עם כך שחיסלת לו את הקריירה מוקדם מהצפוי?
"נראה לי שעשיתי ליאיר לפיד רק טוב ועזרתי לו מאוד לבחור בקריירה שיותר מתאימה לו. עכשיו הוא עושה עבודה יפה מאוד עם השינוי המקצועי וההצטרפות שלו לפוליטיקה, אין מה לדבר, יש לו הרבה אוהדים שמעריכים אותו ותומכים בו. אין לי ספק שהוא יעשה חיל בזירה הפוליטית. אני אישית מאוד תומך בו וחושב שהוא בנאדם נהדר, אין לי ספק שהוא יסחוף אחריו הרבה מצביעים".

צדוק טייסון כהן

צדוק טייסון כהן  צילום: שגיא לייבמן

תצביע לו?
"אני אישית מסוכסך עם עצמי בדעות הפוליטיות, איבדתי את האמון בנבחרי העם. אני עדיין לא יודע מה הדרך שלו ויכול מאוד להיות שאצביע ליאיר, אם הדרך שלו תתאים לי והמטרות שלו יגעו לי. בינתיים אין לי שום מועמד".

יצא לך להיפגש איתו לאחר מכן?
"יום אחד הוא ישב בבית קפה בתל אביב עם מישהו ואני עברתי ברחוב, אז הוא קרא לי 'צדוק טייסון בוא, בוא, מה העניינים?', הייתי המום מזה שהוא קרא לי, זה גרם לי להרגיש טוב. כנראה שהוא לא שוכח את האנשים שעשו לו טוב. לא עשיתי לו טוב באותו קרב, אבל בטח שלא עשיתי לו רע.

"אפשר להגיד שלא תפסתי טרמפ על הנוק אאוט שנתתי לו. פגשתי אותו גם בחתונה של חברה משותפת, ישבנו, דיברנו, שתינו. הוא מעריך את זה שכל השנים שהוא בתקשורת לא חשבתי להפיץ את הקלטת של הקרב בינינו, מי שאחראי לזה, זה אחד המשתתפים בתחרות, לא אני.

"כשהסרטון התפרסם, זה ישב לי על המצפון כי דאגתי למעלה מעשרים שנה לא לפרסם את הקלטת. סימסתי ליאיר 'בוקר טוב, זה צדוק מהאגרוף, רציתי שתדע שלא אני העליתי את הסרטון, שתדע שאני מאוד מעריך אותך ודיברתי עליך רק דברים טובים, אני מבקש שתתקשר אליי, כך שמצפוני יהיה נקי'".

הוא ענה?
"כן, הוא סימס בחזרה וכתב 'צדוק, לא חשדתי בך אפילו לרגע, אתה עשר ואני מעריך את זה. לא נגרם שום נזק, בעיקר רואים שהיינו שני ילדים חמודים לאללה'. התרגשתי מהסמס שלו".

האם ניתן להשליך מיכולותיו של לפיד כלוחם גם לזירה הפוליטית?
"יאיר לפיד הראה שיש לו הרבה אומץ, הוא נלחם בכבוד בזירת האגרוף. אני אישית מעריץ אותו כבנאדם. לא הייתי רוצה לראות אותו נופל כל כך מהר בזירה הפוליטית".

מה הקרב הזה מהוה עבורך?
"זו לא המציאות שלי היום, זה משהו שהיה וחלף לו. הראש שלי במקום אחר לגמרי, עם המשפחה והילדים, איך לפרנס ולכלכל את הבית".

מזהים אותך ברחוב?
"אימהות בכיתה של הבן שלי מזהות אותי, גם הילדים באים וקופצים עליי".

מה היית רוצה שיקרה כתוצאה מהפרסום הזה שנפל עליך בפתאומיות?
"דברים טובים, אין לי משהו ספציפי, הייתי שמח למצוא עבודה בצילומים או משהו בסגנון".

היית נפגש עם לפיד לקרב היום?
"שאלו אותו פעם אם הוא היה מוכן להיפגש איתי שוב והוא כתב בטור שלו שהוא היה מוכן להיפגש איתי רק על כוס קפה. גם אני הייתי נפגש איתו על כוס קפה"

היה ב-מקומי – חולון ובת-ים nrg – …טייסון מכה שנית: האיש שהפיל.

ראה הסרטון: יאיר לפיד חוטף מכות

ראה גם: יאיר לפיד דעות פוליטיות

הטור האמיתי שלי – יאיר לפיד (טור סאטירי)

אסף וול וגיל סלובביק (הפשקעוויל, מוצ"ש) חששו שיאיר לפיד עסוק מדי השבוע והתנדבו לכתוב במקומו את הטור המפורסם מידיעות.

אז למה אני הולך לפוליטקה? כי זה הכי ישראלי בעיני.

איני מתכונן לשעבד את המדור הזה לדרכי הפוליטית החדשה, משום שדרך זו טרם הובררה על ידי הטוקקיסטים ונותני הלייק בפייסבוק. בשבוע הבא יחזור המדור למתכונתו הרגילה, בתוספת התואר "ראש הממשלה הבא".

ביום שני האחרון התעורתתי מאוחר. במשך כל הלילה הקודם התבוננתי במראה עד ארבע בוקר. כשקמתי ראיתי שחור בעיניים, אזו זוגתי-שתחיה אמרה לי שאולי כדאי להפסיק להסתכל על ארון החולצות שלי. חוץ מזה, לראשונה מזה שנים רבות לא בדיוק הייתה לי עבודה לקום אליה, וזה מאוד ישראלי בעיני. יצאתי להביא את העיתון והמחזה שנגלה לעיני הדהים אותי. בפתח ביתי עמדו מאות צלמים בלבד.

בחוץ אמנם ירד גשם, אבל ישראל עדיין מתייבשת, אז שוב חפפתי בג'ל. שתיתי קפה ג'ייקובס, שהוא הכי ישראלי בעיני ונערתי לעוד יום עבודה מפרך כפרזנטור של מעמד הביניים בפייסבוק. רבים שואלים אותי בשביל מה אני צריך את זה, הרי יש לי עכשיו הכל: מפלגה וירטואלית של עשרים מנדטים, תשדירי בחירות חינם באולפן שיש, ורעיה שממשיכה להיות מופתעת בכל פעם שתופסים אותה בפיג'מה.

בחרתי מכל הג'יפים בחניה את הב.מ.וו הכי ישראלית שלי, ונסעתי לבנק לברר האם אדם מהמעמד הבינוני כמוני יכול להרשות לעצמו לעזוב הכל וללכת לפוליטיקה. בנק הפועלים הוא הכי ישראלי בעיני: באיזה עוד  בנק בעולם תולים תמונות של הלקוח בכל פינה? בדרך לבנק עצרתי בעזריאלי לאכול במקדונלס, שזה הכי ישראלי בעיני, ושילמתי על הביג-מק ועל הקניון באמצעות כרטיס האמיקן אקספרס הישאלי שלי. כשהגעתי לבנק ניסיתי למשוך קצת כסף, אבל הכרטיס שלי בלע את הכספומט. מסתבר שלבנק לא היתה יתרה מספקת, אז התקשתי לפקידה, שיר איסון, וצעתקי עליה "איפה הכסף", שזה מאוד ישראלי בעיני.

אני יודע. הכסף נמצא בהתנחלויות מבודדות כמו ארסוף, ובמיזמי נדל"ן סקטוריאלים כמו מגדלי גינדי. האוכלוסייה החרדית יכולה להירגע: האם ניתן להאשים אותי שינקתי שנאת חרדים? איני מתכוון להוביל קו אנטוי חרדי, אלא לשכור כמה יועצי סתרים שיעשו זאת עבורי. אני גם לא כמו נועם שליט שרץ לכנסת רק בשל האהדה שנבנתה לו בתקשורת. איני אופורטוניסט. אני הולך לפוליקטה כי חשוב לנצל הזדמנויות.

ללא ספק אהיה ראש הממשלה הכי ישראלי שיש , וכלונו יודעים את זה. אבל גם אם לא – ככה זה אצלנו. אתה לא באמת מבין מה כתבת במשפט הקודם, וזה מה שאני הכי אוהב בישראל. את דרכי החדשה בחרתי משום שהזירה פוליטית דומה לזירת אגרוף, ורק אני יכול לתת בה נוק אאוט. לא כדי להתעסק איתי: כפי שודאי ראיתם ביוטיוב, אני מרחף כמו פרפר נחמד ועוקץ כמו הדבורה מאיה.

אתם בטח שואלים היכן אני רואה את עצמי בעוד שנתיים? אני אומר: לא באמת חשוב היכן, העיקר שאשמיך לראות את עצמי. אני מבטיח כאן ועכשיו כשאהיה ראש ממשלה, אשר בגודל הטבעי שלי, אמשיך להגיש את אולפן שיש, לפרסם בנקים ולתת לעצמי לייקם בפייסבוק. והכי חשוב: אמשיך מדי בוקר בתחשות שליחות ולברר עם עצמי עוד חמישה דברים שלא ידעתי עלי.

אסף וול וגיל סלוביק

www.nonews.co.il

ynet מיהו פוליטיקאי ישראלי בעיניך? חידת יאיר לפיד – חדשות

מיהו פוליטיקאי ישראלי בעיניך? חידת יאיר לפיד – YNET

עד היום הוא היה ממש נחמד, כמעט מיסטר פרפקט. מר קונצנזוס. בזירה החדשה, מזכירים מכרים וקולגות, צריך לשלוף ציפורניים, או שיאכלו אותך בלי מלח. בסוף של שבוע עם סערה פוליטית, מה מספרים על האיש שפעם ניגן ברחוב כדי להרגיש כמו קבצן?

הודעתו של יאיר לפיד בתחילת השבוע לא הפילה אף אחד מהכסא. גם כששלל פעם אחר פעם את הפניות בנושא, גם כשהגיב בציניות שיצרף למפלגתו את ציפי פרימו מחולון ואת ליידי גאגא, ידעו כולם שזה בדרך. שהוא רוצה להיות במקום שבו משפיעים באופן ישיר – וללכת בדרכו של אביו, טומי לפיד. אז הוא שינה את דעתו, כמו פוליטיקאי. חוק הצינון שריחף מעל היה הזרז הלא טבעי, וכך נולד השבוע בלידה טבעית פוליטיקאי במשקל בסימן שאלה.

 

יאיר לפיד נכנס לזירה: עוד כותרות

יש לו ביוגרפיה שרבים יקנאו בה: סופר שכתב רבי מכר, תסריטאי, מחבר שירים שהפכו לשלאגרים. מבכירי אנשי הטלוויזיה, עיתונאי ומנחה של תוכנית דגל בערוץ הנצפה מכולם, בעל טור מצליח בעיתון, מורה לאזרחות, בעל חגורה שחורה בקראטה. אינטליגנטי, רהוט, ג'נטלמן, חרוץ, וכן, גם נראה טוב. אבל גם חבריו הקרובים של לפיד שואלים השבוע את מה ששואלים כולם – כל זה יעזור לו להיות פוליטיקאי מוצלח?

לפיד מחוץ לביתו, השבוע. עבר לניסאן (צילום: בן קלמר)
לפיד מחוץ לביתו, השבוע. עבר לניסאן (צילום: בן קלמר)

 

"ההחלטה התקבלה כבר לפני כשש שנים", אומר חברו דני סידס, שדרן הרדיו והיועץ המוזיקלי של חדשות 2. "לכן ברור שלא הופתענו, הוא תמיד רצה להשפיע וזה אומר לעשות את הצעד הגדול הזה.

יד על ביטול חוק הצינון:
ממה הם מפחדים? / אטילה שומפלבי
"אף אחד אפילו לא מסתיר שזה היה חוק פרסונלי לגמרי שהיה מיועד לי אישית", כתב יאיר לפיד בפייסבוק בעקבות ביטול הדיון בחוק שהיה אמור למנוע ממנו לרוץ לכנסת. בתגובה להערת גולש ברשת, כתב: "אני לא קורא לעצמי איש מרכז-שמאל"
לכתבה המלאה

אני בטוח שגם טומי ידע שהטלוויזיה לא תהיה התחנה האחרונה בחייו של בנו. השאלה תמיד הייתה מתי".

 

"יאיר פלרטט עם הרעיון של ההליכה לפוליטיקה יותר מדי זמן", סבור מנגד הקולגה רזי ברקאי. "הוא היה צריך לפרוש מ'אולפן שישי' ביוזמתו ולא רק בגלל לחץ חיצוני שהופעל עליו בעקבות חוק הצינון לעיתונאים שקודם בכנסת". גורם בכיר בערוץ 2 מוסיף: "יש מי שיגיד שהוא בא ל'אולפן שישי' כדי לקבל הכרה כעיתונאי, ושהוא מיצב את עצמו כמי שעוסק בחדשות ובאקטואליה קשה כי הוא תכנן להגיע רחוק יותר. יכול להיות שהוא צודק".

 

המורה יאיר

בעמוד הפייסבוק של לפיד מופיעה תמונה אותה העלה בעצמו לפני כשנה וחצי. השנה היא 1981, לפיד הצעיר אוחז בגיטרה באמצע הרחוב, מנגן לעוברים ושבים. אחת הצעירות משליכה מטבע לכובע שזרוק על הרצפה. בתמונה הזו נזכר השבוע סידס. "הייתי שם, בפסאג' קולנוע הוד בדיזנגוף, כשיאיר ניגן כמו הומלס רק כדי להרגיש איך זה להתפרנס כשזורקים לך מטבעות".

 

 

לדברי חברו, "יאיר רצה לחוות ולהרגיש ורצה ללכת עד הסוף עם התחושה. במידה רבה, זו התחושה גם היום. יאיר רוצה להרגיש, להשפיע ולקחת חלק פעיל. לא רק לכתוב רעיונות, אלא לעסוק בהם. זה לחוות את העניין. בדיוק כשם שהוא מקיים הרצאות במגזר החרדי – בגלל המחלוקת שאולי יש לו איתם בנושאים מסוימים. הוא מבקש לגעת בחוויה הזו".

30 שנה אחרי, את החיבור לשטח עם גיטרה בפסאג' החליף בשיעור אזרחות שבועי, שאותו הוא מעביר בתיכון נעמ"ת ביפו. הוא בא להרצאה אחת במסגרת פרויקט של שר החינוך, ומאז מתמיד כבר שלוש שנים כמורה מן המניין בהתנדבות. עם התלמידים הוביל מאבק, שזכה בזכותו לחשיפה, כדי שגם עניים יזכו למימון נסיעה לפולין, ואז הצטרף למשלחת. המפגש השבועי של כוכב הטלוויזיה עם התלמידים עושה לו טוב, וגם להם. בבית הספר מספרים שבוגרים ממשיכים להגיע מדי יום חמישי מהצבא רק כדי לפגוש את יאיר המורה.

 

לפיד זוכה לאהבת הקהל. נתפס כמי שמדבר בגובה העיניים לציבור, כמי שיודע לדבר ללבו. הוא הרי מנחה כבר שנים את טקס יום הזיכרון בכיכר רבין. חלק מהקולגות סבורים שהוא מלא מעצמו. "חכם וכישרוני ככל שיהיה, מה מכשיר אותו לחשוב שהוא יכול לנהל פתאום את המדינה הכי מורכבת בעולם?", תוהה אחד מעמיתיו למקצוע. "הפוליטיקה הישראלית מלאה בתקוות גדולות שהגיעו בלי מושג בהתנהלות פוליטית והתרסקו".

 

"הוא נראה טוב, ואולי זה מעצבן אנשים" (צילום: AP)
"הוא נראה טוב, ואולי זה מעצבן אנשים" (צילום: AP)

 

הסופרת ואשת התקשורת עירית לינור, שמכירה את לפיד עוד מהתקופה ששיחק בסרט "שירת הסירנה" המבוסס על ספרה, דווקא בטוחה שחריצותו תסייע לו לשמר את ההצלחה בפוליטיקה.

פרשנות
הנסיך על הסוס כבר לא יישאר לבן / אטילה שומפלבי
ללבני, ליחימוביץ' וגם לליברמן יש על מה לחשוב בעקבות כניסת יאיר לפיד לפוליטיקה. אבל את מועד הבחירות יקבע נתניהו, שיכול לייבש את הכוכב החדש. בקרוב ציפוי הטפלון שלו ייסדק
"רק פוליטיקה" – לטור המלא

"כאדם, כאיש משפחה, כמגיש וכותב הוא פשוט מוצלח וגם נראה טוב, וזה כנראה מה שמעצבן חלק מהאנשים. הוא חתיכת סוס חרוץ שעובד בטירוף וקונה את ההצלחה ביושר".

 

העיתונאי עפר שלח, שגם שמו נזרק באחרונה כמי שאולי יצטרף ללפיד, טוען כי "מנסים להציג אותו כבן אדם מתוחכם שגורם בדרך מניפולטיבית להמונים ללכת אחריו. זה קשקוש – אנשים לא טיפשים. הטלוויזיה היא אמנם מדיום שטוח אבל יש בה משהו מאוד משקף שאי אפשר לרמות בו. זו הסיבה שההמונים מרותקים לדמותו, שכתביו כל כך פופולריים ושהוא זוכה לתמיכה כה גדולה בסקרים".

 

קונצנזוס היא מילה גסה?

לפיד, בן 48, נשוי לעיתונאית והצלמת ליהיא לפיד ואב לשלושה. בנם של העיתונאי והשר יוסף (טומי) לפיד ז"ל והסופרת שולמית לפיד. על עצמו העיד בראיונות כי היה נער מרדן, סיפר שתכנן אחרת את חייו והיה אמור להיות מתאגרף, ואז הגיע צדוק "טייסון" כהן מהסרטון המפורסם שמישהו שחרר באחרונה לרשת, הפיל אותו לקרשים והחלומות נגנזו. לפיד פנה לתחומים אחרים שבהם הבריק – בעיקר כתיבה לסוגיה. עם השנים, דבקה בו תדמית ההולך בין הטיפות. המדבר אל כולם, הפונה אל המכנה המשותף, שני אולי רק לשלמה ארצי – מר קונצנזוס.

 

"יאיר נחמד ודואג לתדמית הזו, טומי היה תקיף ואפילו ברוטאלי" (צילום: ליהיא לפיד)
"יאיר נחמד ודואג לתדמית הזו, טומי היה תקיף ואפילו ברוטאלי" (צילום: ליהיא לפיד)

 

"יאיר אדם שונה מאוד מטומי לפיד", מעיד אברהם פורז, מי שהיה שותפו של אביו למפלגת שינוי. "שניהם אינטליגנטים מאוד, אבל יאיר אדם נחמד שדואג לתדמית הזו, בעוד שאביו היה אישיות קטגורית, חד משמעי, תקיף ואפילו ברוטאלי לעיתים. בפוליטיקה אתה חייב להיות תקיף ונחרץ, אי אפשר להיות נחמד כל הזמן.

המפלגה ההיא
רוצים שינוי? / אביאל מגנזי ומורן אזולאי
חברי מפלגת שינוי שכיהנו בכנסת תחת יוסף (טומי) לפיד מנסים לפענח את מהלכיו של הבן. "שלא יבנה על הסקרים", הם מציעים ותוהים: "מה בכלל הדעות שלו?". ומה אומר פריצקי?
לכתבה המלאה

הניטרליות המשתקפת מיאיר כמגיש בטלוויזיה, לא תספיק בפוליטיקה. כשאתה עובר מכסא המגיש לכסא הפוליטי אתה צריך לומר מה עמדותיך בכל תחום – חרדים, דת ומדינה, כלכלה, הסכסוך הישראלי פלסטיני – ולהיאבק עליהן בכל הכוח".

 

"הוא יצטרך לפרום את המונח 'קונצנזוס' לחלקים ולראות אם זה מזיק לו או מועיל לו", מוסיף דני סידס. "ברור שהעובדה שהוא נחשב לקונצנזוס לא תורמת כי זה פשטני מדי. הוא יצטרך להעמיד את עצמו כעת במקום שבו הקונצנזוס אולי יתפרק, אבל יהיה ברור לכולם לאן הוא הולך".

 

יאיר וליהיא לפיד. לא רק לכתוב רעיונות, לעסוק בהם (צילום: מוטי קמחי)
יאיר וליהיא לפיד. לא רק לכתוב רעיונות, לעסוק בהם (צילום: מוטי קמחי)

 

"איפה הכסף?", חזר והדגיש יאיר לפיד בפייסבוק בפרסומים בחודשים האחרונים. "ברכות, המצאתי לעצמי סלוגן", כתב בטורו אתמול (יום ו') על שחיקת מעמד הביניים. הנה לכם סעיף מרכזי במצע המתוכנן של מפלגת לפיד. בראיון לאחרונה סיפר כי אינו מעשן עוד סיגרים ומכר את רכב היוקרה בו נהג ועבר לניסאן. עם כל אלו, הבין לפיד – מי שפרסם בעבר בנק מרכזי – יתקשה לדבר בגובה העיניים עם הציבור בימים של מחאה חברתית על יוקר המחיה.

 

"משאלות לב"

הסקרים האחרונים אמנם מבטיחים לפוליטיקאי הטרי הרים וגבעות, אך זה קורה עוד לפני ששטח את מצעו המפורט. יש הסבורים, ולפיד אף מדגיש זאת, כי עמדותיו הוצגו בלי סוף בטורי הפובליציסטיקה במדור השבועי. מנגד, יש הטוענים שכתיבתו של לפיד משולה ל"צמר גפן מתוק", כפי שמכנה אותה יוסי שריד, פעם שר והיום בעל טור בעצמו. כתיבה מופשטת מדי, כללית מדי, קלה מדי.

 

"אני לא מכיר את לפיד באופן אישי", מספר שריד, שהיה אחד מיריביו הפוליטיים של האבא טומי לפיד. "לעתים אני קורא את מאמריו בעיתון ובעיני זה מאוד משעמם. מהמעט שקראתי הבנתי שלא אצליח להכיר אותו באמצעות כתיבתו כי זוהי כתיבת אוויר. אף פעם לא הבחנתי בגרעין מוצק של דעה, הכול משאלות לב חסודות – הלוואי שיהיה טוב, שנהיה בריאים, שנהיה פטריוטים. את אביו לא אהבתי כפוליטיקאי, אבל לגבי טומי – לפחות ידענו מה הוא חושב בתחומים מסוימים, בעיקר בסוגיית דת ומדינה. את זה אי אפשר עדיין לומר על הבן".

 

"אינני מכיר את דעותיו", אומר גם רזי ברקאי. "ולכן אין לי מילה טובה או רעה לומר על התנהלותו או עמדותיו, אני מניח שמעתה הוא יצטרך לומר דברים יותר חד משמעיים". שלום קיטל שותף לתחושה: "הוא בחור אינטליגנטי, אין על כך עוררין, השאלה היא מהן דעותיו".

 

 

זירת העבודה הנראית של לפיד בשבוע החולף התמקדה בעיקר ברשת ובעמוד הפייסבוק שלו. גם שם בין אלפי המברכים ניתן למצוא לא מעט תהיות לגבי עמדותיו. ברשימה באוגוסט הציע לפיד גרסה ראשונית לאמנה חברתית שתיכתב בשיתוף הגולשים. בין היתר נכתב שם: "לא נעשה דבר למען ההווה על חשבון העתיד", "לא ניכנע לדעות קדומות", "לא נברח מאחריות". גולש בשם דוד הגיב: "יאיר קצת צניעות, מה זה מנסים לכתוב את עשרת הדיברות מחדש?". גולשת בשם נווה כותבת: "לייק לכוונה וליוזמה, אבל התוכן דורש יותר העמקה". ויש המבטיחים להצביע לו, מתעניינים אם אפשר לעזור. בימים האחרונים, אחרי שהפייסבוק של לפיד זכה לפרסום רב (וגם איום ברצח מצד בן 16), נוספה לתמונתו גם כתובת מייל להצטרפות ל"Lapidteam".

 

בעיני סידס, שמנהל שם שיחות על כל דבר ועניין במשך שעות, זו הזירה המעניינת ביותר ברשת. "יש שם דיונים מעמיקים ולכן חשוב לי להיכנס ולקרוא דעות. עמוד הפייסבוק של יאיר הוא חוג הבית הכי גדול שאני מכיר. הפלורליזם שם מדהים, ויש שם מגוון של אנשים ועמדות שפשוט מעניין לשמוע, בשאר הזמן אני משתדל לשמור על העמוד ממעריצות שחושבות שיאיר הוא עוז זהבי".

 

"אני אגיד לך למה אני חושב שעשית טעות: כי מה שיקרה זה שיהיו לך שלושה חודשים נורא מרגשים עד הבחירות, קודם הפריימריז, אחרי זה הבחירות, יהיו באמת התרגשויות עצומות וחדש וכו'… ואחרי זה תהיי חברת כנסת מספר 88, יושבת ליד יעקב חזן, ומקווה שיתנו לה פעם בשנה להגיד את דעתה באיזה עניין באולפן שישי בערוץ 2, משהו שהיה לך ביד. זאת אומרת, את לא מוסיפה לעצמך כוח ציבורי, את מורידה לעצמך".

(יאיר לפיד בראיון עם שלי יחימוביץ' לרגל כניסתה לפוליטיקה, מחמיץ בגדול בתחזית על עתידה הפוליטי של יו"ר העבודה)

 

יותר משש שנים עברו מאז הראיון ההוא, אז הייתה יחימוביץ' העיתונאית שחצתה את הקווים. השבוע כפוליטיקאית משופשפת גם ידעה לגנוב ללפיד מעט פוקוס עם צירופו של נועם שליטלמפלגתה. הוא ודאי היה מעדיף למחוק עכשיו מהזיכרון הטלוויזיוני את השאלה ההיא. את עצמו אולי היה שואל האם כמו יחימוביץ', גם לו יש כישורים להפוך לחיה פוליטית של ממש?

 

מייקל ג'ורדן, שחקן בייסבול

"עכשיו הוא יתחיל לשלם על כל טעות", אומר חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן מהליכוד, "לדוגמה זה שהסנדק של כל המהלך שלו הוא אהוד אולמרט, שעומד למשפט באישומים חמורים, אז כבר עכשיו אפשר לומר שיאיר לפיד לא יכול לדבר על פוליטיקה חדשה ונקייה. כבר ראינו אנשים שהיו מאוד מוכשרים בתחומם וברגע שהגיעו למגרש הפוליטי איבדו את הידיים והרגליים. מייקל ג'ורדן היה שחקן הכדורסל הגדול בדורו, יום אחד החליט לעבור לבייסבול, ומה קרה לו? התרסק".

 

בבייסבול מייקל ג'ורדן התרסק, הגולף נשאר תחביב (צילום: AP)
בבייסבול מייקל ג'ורדן התרסק, הגולף נשאר תחביב (צילום: AP)

 

"טומי ידע להילחם על עקרונותיו בכל הכוח – אם צריך היה שולף ציפורניים", מוסיף פורז, "עד עתה לא נתקלתי בציפורניו של יאיר אף לא פעם אחת וזו שאלה גדולה שמרחפת מעל הצטרפותו. הוא צפוי לחטוף חבטות חזקות יותר ממה שספג באגרוף, ככל שמועד הבחירות יתקרב והסקרים יראו שהוא לוקח מנדטים ממפלגות קיימות, כך יגבר עליו הלחץ. כדי להגיע למטרות הפוליטיות שלך אתה הולך בשדה מוקשים ובכל רגע נתון אתה עלול להתפוצץ". הוא מבקש להזכיר: "כמה מאושר היה אביו ב-2003 כששינוי קיבלה 15 מנדטים, וכמה מדוכדך היה כששינוי התרסקה ב-2006. מי כמו יאיר יודע מה עבר אז על טומי".

 

לטענת שריד, "לעת עתה הוא הנהיג רק את צוות אולפן שישי. זה לא מעט, אבל זו איננה ההוכחה שהאיש מנהיג. ההתרגשות בסקרים סביב החלטתו של יאיר להצטרף לפוליטיקה היא תולדה של תרבות סלבריטאים שמציפה את החברה שלנו. אם מישהו ייצא מחר מבית האח הגדול ויכריז על מועמדותו, גם הוא יקבל בסקרים 11 מנדטים".

 

 

"היה ברור לכולם שיאיר בשלב הבא לא יהפוך לנגר או שרברב, אלא יחפש זירה אחרת של השפעה", מספר יזהר כהן, חברו הטוב של לפיד עוד מתקופת עיתון "במחנה" ומי שאיוריו מעטרים את טורו. "אז כרגע הזרקורים עליו, הקהל מופתע ומוחא כפיים ורואה אותו בחלוק המוזהב, אבל עכשיו הוא הולך להתמודדות מאוד קשה.

היריב שלו היא הסיטואציה, הנסיבות של המדינה. אני מאמין שליאיר יש את הקופסה של הסרגלים ואמות המידה להבין את המורכבות של היריב הזה". "יאיר הוא בנאדם מאוד חזק כי החיים חיזקו אותו", מנתח דני סידס, "אני לא יודע מה יקרה לו בכנסת ולדעתי, לפחות בהתחלה, הפוליטיקאים מהדור הצעיר כמו גלעד ארדן או גדעון סער יאכלו אותו בלי מלח כי הם כבר במשחק עשרות שנים. הוא יקבל מהם בראש לפחות בהתחלה, אבל צריך לזכור שיאיר עבר בחיים כמה דברים מאוד קשים, דרמות שמחשלות את הבנאדם. בקטע הזה יש לו מטען חורג של היסטוריה שיכולה בשקט לשמור אותו על המים. דבר אחד בטוח – זה שהוא היה סופר, עשה קולנוע, תכניות אירוח, עיתון, אולפן שישי, בפוליטיקה תוך זמן קצר שום דבר לא יעמוד עוד לזכותו. נגמר, דף חדש".

היה ב-ynet מיהו פוליטיקאי ישראלי בעיניך? חידת יאיר לפיד – חדשות.

למה אני הולך לפוליטיקה? הטור האמיתי של יאיר לפיד (סאטירי)- TheMarker Cafe

קרא את הטור האמיתי של יאיר לפיד (היה ב-למה אני הולך לפוליטיקה? TheMarker Cafe)

היה לי הכל: כסף, השפעה, מעמד, חשיפה תקשורתית – ובכל זאת הסכמתי לשלם מחיר אישי וכלכלי כבד והחלטתי ללכת לפוליטיקה, למה? כי ישראלי אמיתי מוכן לשלם את המחיר הכלכלי הכבד, של החלפת ג'יפ ה- BMW במכונית אמריקאית שבה נוסע שר בישראל.

כי להיות ישראלי אמיתי זה לא לפחד לשלם את המחיר האישי הכבד של הצינון, של המעבר מכוכב טלוויזיה נוצץ לחבר כסת אפרורי שמצונן בכוס מים קרים שצפויה לשפוך עלי חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, ועדיין להיות מסוגל לראות את חצי הכוס המלאה, ולהבין שישראלי טוב, זה ישראלי רטוב.

ביום הראשון שלי בפוליטיקה הבנתי סוף סוף מה זה להיות "ישראלי" רגיל. קמתי, התגלחתי, עשיתי קפה והלכתי להביא את העיתונים. כשפתחתי את הדלת עמדו שם עשרות צלמים וצוותי טלוויזיה. שמחתי לדעת, שמלא פפרצ'י מצלמים מידי בוקר את מעט הישראלים הרגילים שעדיין קוראים עיתונים בישראל וקמים עם הקפה לקחת אותם ממפתן הדלת.

כמו בסרט אמריקאי עם דיבוב לעברית, חייכתי אל עשרות העיתונאים, וחזרתי הביתה עם העיתונים, בדרך אל המקלט הבטוח של הסלון המרווח שלי, בדרך הקצרה הספקתי לראות בסיפוק שכל הכותרות הראשיות עסקו בכניסה שלי לפוליטיקה. אכן כזה אני, סתם ישראלי, צנוע, נחבא אל הכלים, אבל גם לגמרי מושלם ויפה תואר, שעל הדרך מהדלת לסלון מבקש רק בקשה אחת קטנה וצנועה: להיות ראש הממשלה הבא שלכם.

התפלאתי מאוד לקרוא בעיתונים שאף אחד לא יודע מה הן עמדותי, ושפרשנים רבים טוענים שאני סתם "בלון נפוח". איזו השמצות קטנוניות ומרושעות, להגיד עלי שאני בלון, זה בדיוק כמו להגיד שלשמעון פרס יש אמא ערבייה, שליצחק רבין ז"ל היתה בעיית שתיה, ושאבא שלי זכרונו לברכה שנא חרדים. נו באמת.

מה זאת אומרת אין לי דעות פוליטיות? הרי שמעתם אותן ישירות מפי בארבע השנים האחרונות בהן התארחתי אצלכם כל שישי בערב בסלון. תוסיפו לזה ציטוטים נבחרים מהטקסטים הפשוטים, הפופוליסטים, החד ממדיים והכה קלים לעיכול שכה אהבתם לקרוא בעשרות הטורים שלי – ואופס, יש לי למצע אינסטנט מוכן למפלגה החדשה שלי, שתקרא ה"ישראלים החדשים". איך לא?

אני ממש לא בלון נפוח, בדיוק כמוכם, מרבית תושבי המדינה, גם אני פטריוט ישראלי, יהודי ציוני. וכל עמדותי נגזרות מהשילוש הקדוש. אה, סליחה בעצם זה ריבוע. כמו כל פטריוט ישראלי – אני אוהב לאכול פלאפל ולנגב באומץ, בנחישות ותוך דבקות במטרה וחתירה למגע את טיפות הטחינה שנוזלות לי על החולצה, כמו כל יהודי מאמין וטוב אני אוהב להרוויח כסף, וכמה שיותר, וכמו כל ציוני – אני אוהב לטוס לחופשת סקי מידי שנה בשוויץ, כדי לברוח מכל האינדיאנים השחורים שרצים אחרי ברחוב לקבל חתימות.

לי אין תפיסות פוליטיות? אני רדוד ופופוליסטי? איזה שטויות. את התפיסה הפוליטית-בטחונית-חברתית-כלכלית שלי מציתי לשורה עליונה בת שתי מילים: שתי המילים הן: איפה הכסף?, אני אחזור על זה: איפה הכסף? ועוד פעם איפה הכסף?. ברכות לעצמי. כרגע המצאתי את הסטיקר הראשון שלי, הבנוי מהנדון בשלושת המכתבים שמוציאים עורכי הדין שלי: לערוץ 2, לידיעות אחרונות ולאקו"ם כדי לקבל, בהתאמה, את פיצויי הפיטורין, את שכר הטרחה הגבוה על הטור הנקרא במדינה ואת התגמולים שמגיעים לי על השיר "גרה בשיינקין". עם אידיאולוגיה כזו זעיר-בורגנית, שכל כולה מתמקדת בארנק – מי כמוני מתאים לייצג את עניי ארצנו? מה מתאים יותר מלתת לחתול לשמור על השמנת?

כמי שהרוויח מאות אלפי שקלים בחודש מערוץ 2, כמי שכבר קנה כמה דירות, נסע במכוניות מפוארות, עישן סיגרים יקרים ושתה וויסקי משובח, אין כמוני מתאים לייצג את המעמד הבינוני, היצרני, כנגד הטייקונים חסרי הבושה  (מי כמוני שנהנה מחברתם ונדיבותם ושאכל איתם אלפי פעמים – (שרי, נוני, ומוזי – אני אתכם גמרתי) – מי כמוני מכיר אותם, את "חסרי הבושה" הצבועים האלה) המשחקים בכספי הפנסיה שלנו. מי מתאים יותר ממני – הפרזנטור לשעבר של בנק הפועלים ("הבנק של השחורים"), לתפוס טרמפ עכשיו על ה"מחאה החברתית" (היי דפני, Any thing you can do, I can do better – בלי אוהלים צפופים ומסריחים והפגנות קולניות וצפופות – אצלי תקבלו "מחאה לייט", מבלי צורך לקום מהכורסא שלכם). ובאמת מי כמוני מתאים לייצג נאמנה את המעמד הבינוני, המחזיק על גבו את כל המדינה. המדינה שלי. תאמינו לי, אני יודע על מה אני מדבר, הרי אהוד אולמרט הוא היועץ האישי שלי.

כי הכי חשוב לא להיות צבוע. לא להיות מתחסד או ציני. אלא להיות עקבי, אמיתי וכן. וכן, אני יודע שזה מיד מקפיץ את כל אלו שקיוו שאוביל קו אנטי דתי, אבל אין לי גם עניין בשנאת יהודים, ההיפך הוא הנכון. בדיוק כמו בשאר אסאד, גם אני אהיה הרבה יותר מתון מאבא שלי. כי חשוב לי שידעו שישראלי אמיתי יודע ל"זגזג", להחליף נטיה פוליטית, ללכת בין הטיפות, לזרום, להתמזג, העיקר לרצות את כולם, להיות אהוב ונאהב, להגיע אל המכנה המשותף הרחב ביותר.

ישראלים, אחים שלי: אל תשכחו: קונצנזוס זה השם השני שלי. ממני גם לא תשמעו מילה על הסכסוך הישראלי פלסטיני, גבולות המדינה בעתיד, האפליה העדתית, הפגיעה בבית המשפט העליון. למה? כי אני לא רוצה להרגיז אף אחד, כי אני רוצה שכל היהודים כולם (וגם ערביי ישראל, כמובן), מהשמאל, מהימין, וכן, כן גם החרדים יאהבו אותי מאוד, שיעשו לי המון לייק בפרופיל פייסבוק שלי, שיביאו לי את שיא הרייטינג, שיגידו לי שאני ישראלי ויהודי רגיל, חם, סימפטי, פשוט ואוהב בדיוק כמותכם, Mr. Nice Guy , דמגוג בחסד, כזה שאוהב את מה שכולם אוהבים; ושונא את מה שכולם שונאים, כזה שיודע לדבר אל כולם, בשפה של כולם. מצד אחד מיינסטרים פשוט, קליל, פופוליסטי וקליט, מצד שני אני גם מורכב ועמוק, כי יש לי המון פרצופים והמון זהויות: אני כוכב טלביזיה, סופר, מלחין, שחקן קולנוע, בעל חגורה שחורה בקרטה, מורה לאזרחות. לפחות 30 זהויות, שמתחלפות לפי הצורך והנסיבות. הכל לפי בקשת המצבעים ורוח הסקרים. אתה שומע, אמנון לוי, אולי תעשה עלי תחקיר?

אז מה אם אין לי "עבר קרבי" ושרתתי בצבא כג'ובניק. אני מבטיח לכם שבפוליטיקה אהיה "חיה פוליטית" אלחם נגד כל הסחטנים, הטייקונים וקבוצות האינטרסים ללא פשרות. אני אבוא לכל משא ומתן קואליציוני עם "סכין בין השיניים". ככה למדתי הרי בבית אבא, "מרוקו סכין".

אני רק מתפלל שנתניהו לא יצרף לרשימת הליכוד  – כתגובה לכניסתי לפוליטיקה, את המתאגרף צדוק "טייסון" כהן, כדי שלא יביא לי שמאלית כל פעם, ויעיף לי את הסכין (זה בעצם אולר שוויצרי מתקפל שקיבלתי בבר מיצווה מהדוד שחזר מהונגריה) מהפה.

תקראו לי משוגע, אבל בתור מי שוויתר על הכל, ונכנס לפוליטיקה, למרות שיה לי הכל כולל השפעה, פרסום וכסף, אפילו טייסון לא יוכל ללחוץ עלי, גם לא עם השמאלית הרצחנית שלו, שהרי שעליתי לזירה הפוליטית כבר וויתרתי על הכל (חוץ מאלפי השקלים שאני מקבל כל שבוע מהטור ב"ידיעות אחרונות") וכמובן גם חוץ מהג'ל בשיער. היי, טייסון, בבקשה תזהר על הג'ל…

ואגב איך מעיזים להשוות אותי לנעם שליט, שרק מנסה לנצל בציניות את החשיפה התקשורתית

אני וויתרתי על הפרנסה, וויתרתי על הכיסא המפנק של אולפן שישי, וויתרתי על כסף, כבוד ופרסום

ומה בסך הכל אני מבקש, להיות ראש הממשלה שלכם, להיות ישראלי אמיתי, בדיוק כמו ביבי.

''

יאיר לפיד חוטף מכות רצח מ"טייסון" – נותר רק לקוות שנתניהו לא יצרף אותו לרשימת הליכוד

http://www.youtube.com/watch?v=Kf5t7wETNvU

היה ב-למה אני הולך לפוליטיקה? – TheMarker Cafe.