ארבע הפדיחות הגדולות של יאיר לפיד – פוליטי – הארץ

הארץ החליט לרגל חוק לפיד 2, לספר על ארבע הפדיחות הגדולות של יאיר לפיד

בחודשיים וחצי שעברו מאז הכריז על כניסתו לחיים הפוליטיים, הסתבך יאיר לפיד בשלל טעויות ומבוכות: מהתואר בבר אילן ועד תקרית ה"טוב ביי"

מאז הודיע יאיר לפיד על עזיבת כורסת מנחה אולפן שישי לטובת כניסה לפוליטיקה, הוא הספיק, ויותר מפעם אחת, למצוא את עצמו במרכז החדשות והדיונים בטוקבקים והרשתות החברתיות, ולא בהכרח מהסיבות להן ייחל. כתבתה של רויטל חובל היום (ראשון) בהארץ, חשפה שורה של טעויות ואי דיוקים בהרצאה שנשא לפיד בנושא חינוך – אחד מהדגלים אותם צפויה להניף מפלגתו לכשתקום.

נראה כי ההתלהבות הציבורית מכניסתו של לפיד לזירה הפוליטית, שהתבטאה תחילה במספר המנדטים הגבוה לו זכתה מפלגתו עוד טרם קמה, הפכה לעיסוק בנושאים אשר לא מיטיבים עם לפיד. בלא מעט הזדמנויות שונות לפיד הפך לשיחת היום בתקשורת ובאינטרנט, בשל מגוון מעידות בתחומים שונים:

1. בהרצאה שנשא שלשום בפני הורים ותלמידים בבית הספר הריאלי בחיפה, טעה לפיד בשורה ארוכה של נתונים אותם הציג לשומעיו. בין השאר טען כי ישראל נמצאת במקום ה-41 בעולם במתמטיקה, הרבה מתחת לאיראן, אף שהאיראנים לא נבדקים במסגרת מבחני פיז"ה הקובעים את הדירוג; הוא ציין עוד כי ישראל מדורגת מתחת לירדן באנגלית, אף שתלמידים ישראלים לא מבצעים את בחינה השוואתית באנגלית. לפיד דיבר עוד על האבסורד שבבחינת הדרוזים בתורה שבעל פה, אף על פי שבדיקה במשרד החינוך העלתה כי כלל לא קיימת בחינה כזו. בנוסף, שגה לפיד כשאמר שהשכר הממוצע במשק הוא 7,000 שקלים בחודש, אף על פי שנתון זה עומד בחודשים האחרונים על 8,500 שקלים.

2. אין זו הפעם הראשונה בה נחשפות טעויותיו של יאיר לפיד בנושאים שונים. לאחר פרוץ פרשת התואר האקדמי של הפוליטיקאי הטרי, התראיין העיתונאי והפובליציסט ב. מיכאל בתוכנית הטלוויזיה תיק תקשורת בה האשים את לפיד בשורה ארוכה של  אי דיוקים במגוון רחב של תחומים, כפי שבאו לידי ביטוי בטוריו. בין השאר סיפר ב. מיכאל כי לפיד הזכיר את קופרניקוס כאחד מגאוני יוון העתיקה, אף שהיה אסטרונום פולני בן המאה ה-16. את הפסל ג'קומטי שמת ב-1966 הגדיר לפיד כגאון מתקופת הרנסאנס, ובמאמר שכתב על החוקה האמריקאית טען כי היא נכתבה על ידי אדם בודד ורב השפעה, ג'ון אדאמס. אולם החוקה נכתבה על ידי ועדה שהורכבה מעשרות בני אדם, בעוד שאדאמס כלל לא היה באותה תקופה באמריקה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

3. פחות משבועיים לאחר שנכנס לפוליטיקה באופן רשמי, חשפה כתבת הארץ, טלילה נשר, כי לפיד התקבל ללימודי ללימודי תואר שני ושלישי ב"תוכנית לפרשנות ותרבות" באוניברסיטת בר אילן מבלי שהיה זכאי לתואר ראשון – תנאי הסף לתוכנית שאליה התקבל. עם פרסום הדברים לראשונה נימקה בר אילן את הקבלה בהישגים "ספרותיים ועיתונאיים" ומאוחר יותר מסרה כי 20 סטודנטים נוספים התקבלו כך למוסד. הפרשה הביאה לפתיחת בדיקה של מל"ג בעטיה הוטלו סנקציות על האוניברסיטה. לפיד הגדיר את הפרסום כנובע "מצורך של אנשים ללכלך" וכתב לאחד מהגולשים בדף הפייסבוק שלו  "תסתכל על הצד החיובי שבעניין: מישהו מוטרד מכניסתי לזירה הפוליטית. מעניין רק למה".

4. בחודשיים וחצי האחרונים לפיד לא הופיע בתקשורת וסירב להתראיין. את הקשר עם ציבור האזרחים הוא מנהל דרך דף הפייסבוק שלו, בו חברים נכון להיום קרוב ל-52 אלף אנשים. על אף הקשר הכמו-אישי שמאפשרת הרשת החברתית, זכה לפיד לקיתונות של ביקורת על האופן בו הוא מתנהל, החל מתגובה סלקטיבית לשאלות וכלה במחיקת פרסומים שאינם מחמיאים לו.

דוגמה למדיניות מעוררת המחלוקת סיפק עיתונאי הספורט איתן בקרמן. "נתקלתי בשעת לילה בידיעה עיתונאית שלפיה לפיד מתנגד למתן לגליזציה לסמים קלים. פניתי בעמוד הפייסבוק שלו בשאלה מנומסת: 'מר יאיר לפיד, שאלת כן/לא פשוטה: האם עישנת אי פעם סמים קלים?'. השאלה הספיקה לקבל מספר לייקים בטרם נמחקה כלא היתה. כתבתי שוב: 'מוזר, נמחקה השאלה שלי. מר יאיר לפיד, האם עישנת אי פעם סמים קלים?'. תוך דקות מעטות הצטברו כעשרה לייקים לשאלה ותגובות אחדות. עברו עוד כמה רגעים, וגם התהייה הזאת נמחקה כלא היתה".

מקרה נוסף שזכה להבלטה ולביקורת רבה התרחש כשלפיד, שהקדיש חלק נכבד במאמר שכתב בטורו השבועי בידיעות אחרונות לתרבות הדיון השטחית בישראל, ענה לפנייה של ארגון "גישה" בדף הפייסבוק שלו בנוגע לזכויות המעבר של נשים פלסטיניות מעזה לגדה. "אני תמיד תומך בעמדת מערכת הביטחון, צה"ל אינו מנגנון חשוך אלא צבא מוסרי המגן על חיינו ושומר עלינו", ענה לפיד וספג ביקורת מצד גולשים רבים. למרות זאת, לפיד החליט לחזור על תגובתו הראשונית ובכך עורר על עצמו ביקורת קשה אף יותר. הפעם לפיד כבר לא ענה על התגובות, אלא הסתפק בתגובה "טוב, ביי" – והצית את הרשת עם מיטב ביטויים ברוח האמרה, שנכון לסוף אותו שבוע כבר הפכה לקאלט.

היה ב-ארבע הפדיחות הגדולות של יאיר לפיד – פוליטי – הארץ.

בר אילן על הדוקטרט ליאיר לפיד – הכל היה מתוכנן- סטירי

Yoni Bazak liked this post

גולש בפייסבוק בפוסט שנון על יאיר לפיד והקבלה לאקדמיה

זה הכל היה מתוכנן. פחדנו שהאיראנים, שתגידו עליהם מה שתגידו, פראיירים הם לא – יתחילו גם לחסל לנו מדענים. אז אמרנו, בוא ניתן להם מדען שאפשר בלעדיו. והלכנו ליאיר לפיד, ואמרנו לו: הי גבר, רוצה להיות דוקטור תוך שלושה חודשים? חשב שתי דקות, ואמר: דוקטור למה? גבר, אמרנו והענקנו לו סנוקרת חביבה על הלקקן, למה שבא לך. ואם רק הייתם שותקים, תוך שלושה חודשים הוא היה הופך להיות הדוקטור הישראלי המפורסם ביותר אחרי דוקטור לק, ואז ההוא מהפרס נובל היה יכול לחזור לחקור גבישים קוואזי-מחזוריים בשקט. אבל אתם התקשורת, לא יכולים לסתום את הפה, אה? לעזאזל איתכם. עד שלאוניברסיטת בר אילן היה, סוף סוף, תלמיד מפורסם שלא רצח ראש ממשלה (דובר האוניברסיטה)

קישור ישיר לפוסט:

קרא עוד:

נענע10 – המלג על לימודיו של יאיר לפיד: לא ניתן להתקבל לתכנית ללא תואר ראשון – חדשות

בעקבות קבלת יאיר לפיד לתואר שני ושלישי: תורחב חקירת התארים המהירים בכל האוניברסיטאות – חינוך וחברה – הארץ

למה אני הולך לפוליטיקה? הטור האמיתי של יאיר לפיד (סאטירי)- TheMarker Cafe

קרא את הטור האמיתי של יאיר לפיד (היה ב-למה אני הולך לפוליטיקה? TheMarker Cafe)

היה לי הכל: כסף, השפעה, מעמד, חשיפה תקשורתית – ובכל זאת הסכמתי לשלם מחיר אישי וכלכלי כבד והחלטתי ללכת לפוליטיקה, למה? כי ישראלי אמיתי מוכן לשלם את המחיר הכלכלי הכבד, של החלפת ג'יפ ה- BMW במכונית אמריקאית שבה נוסע שר בישראל.

כי להיות ישראלי אמיתי זה לא לפחד לשלם את המחיר האישי הכבד של הצינון, של המעבר מכוכב טלוויזיה נוצץ לחבר כסת אפרורי שמצונן בכוס מים קרים שצפויה לשפוך עלי חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, ועדיין להיות מסוגל לראות את חצי הכוס המלאה, ולהבין שישראלי טוב, זה ישראלי רטוב.

ביום הראשון שלי בפוליטיקה הבנתי סוף סוף מה זה להיות "ישראלי" רגיל. קמתי, התגלחתי, עשיתי קפה והלכתי להביא את העיתונים. כשפתחתי את הדלת עמדו שם עשרות צלמים וצוותי טלוויזיה. שמחתי לדעת, שמלא פפרצ'י מצלמים מידי בוקר את מעט הישראלים הרגילים שעדיין קוראים עיתונים בישראל וקמים עם הקפה לקחת אותם ממפתן הדלת.

כמו בסרט אמריקאי עם דיבוב לעברית, חייכתי אל עשרות העיתונאים, וחזרתי הביתה עם העיתונים, בדרך אל המקלט הבטוח של הסלון המרווח שלי, בדרך הקצרה הספקתי לראות בסיפוק שכל הכותרות הראשיות עסקו בכניסה שלי לפוליטיקה. אכן כזה אני, סתם ישראלי, צנוע, נחבא אל הכלים, אבל גם לגמרי מושלם ויפה תואר, שעל הדרך מהדלת לסלון מבקש רק בקשה אחת קטנה וצנועה: להיות ראש הממשלה הבא שלכם.

התפלאתי מאוד לקרוא בעיתונים שאף אחד לא יודע מה הן עמדותי, ושפרשנים רבים טוענים שאני סתם "בלון נפוח". איזו השמצות קטנוניות ומרושעות, להגיד עלי שאני בלון, זה בדיוק כמו להגיד שלשמעון פרס יש אמא ערבייה, שליצחק רבין ז"ל היתה בעיית שתיה, ושאבא שלי זכרונו לברכה שנא חרדים. נו באמת.

מה זאת אומרת אין לי דעות פוליטיות? הרי שמעתם אותן ישירות מפי בארבע השנים האחרונות בהן התארחתי אצלכם כל שישי בערב בסלון. תוסיפו לזה ציטוטים נבחרים מהטקסטים הפשוטים, הפופוליסטים, החד ממדיים והכה קלים לעיכול שכה אהבתם לקרוא בעשרות הטורים שלי – ואופס, יש לי למצע אינסטנט מוכן למפלגה החדשה שלי, שתקרא ה"ישראלים החדשים". איך לא?

אני ממש לא בלון נפוח, בדיוק כמוכם, מרבית תושבי המדינה, גם אני פטריוט ישראלי, יהודי ציוני. וכל עמדותי נגזרות מהשילוש הקדוש. אה, סליחה בעצם זה ריבוע. כמו כל פטריוט ישראלי – אני אוהב לאכול פלאפל ולנגב באומץ, בנחישות ותוך דבקות במטרה וחתירה למגע את טיפות הטחינה שנוזלות לי על החולצה, כמו כל יהודי מאמין וטוב אני אוהב להרוויח כסף, וכמה שיותר, וכמו כל ציוני – אני אוהב לטוס לחופשת סקי מידי שנה בשוויץ, כדי לברוח מכל האינדיאנים השחורים שרצים אחרי ברחוב לקבל חתימות.

לי אין תפיסות פוליטיות? אני רדוד ופופוליסטי? איזה שטויות. את התפיסה הפוליטית-בטחונית-חברתית-כלכלית שלי מציתי לשורה עליונה בת שתי מילים: שתי המילים הן: איפה הכסף?, אני אחזור על זה: איפה הכסף? ועוד פעם איפה הכסף?. ברכות לעצמי. כרגע המצאתי את הסטיקר הראשון שלי, הבנוי מהנדון בשלושת המכתבים שמוציאים עורכי הדין שלי: לערוץ 2, לידיעות אחרונות ולאקו"ם כדי לקבל, בהתאמה, את פיצויי הפיטורין, את שכר הטרחה הגבוה על הטור הנקרא במדינה ואת התגמולים שמגיעים לי על השיר "גרה בשיינקין". עם אידיאולוגיה כזו זעיר-בורגנית, שכל כולה מתמקדת בארנק – מי כמוני מתאים לייצג את עניי ארצנו? מה מתאים יותר מלתת לחתול לשמור על השמנת?

כמי שהרוויח מאות אלפי שקלים בחודש מערוץ 2, כמי שכבר קנה כמה דירות, נסע במכוניות מפוארות, עישן סיגרים יקרים ושתה וויסקי משובח, אין כמוני מתאים לייצג את המעמד הבינוני, היצרני, כנגד הטייקונים חסרי הבושה  (מי כמוני שנהנה מחברתם ונדיבותם ושאכל איתם אלפי פעמים – (שרי, נוני, ומוזי – אני אתכם גמרתי) – מי כמוני מכיר אותם, את "חסרי הבושה" הצבועים האלה) המשחקים בכספי הפנסיה שלנו. מי מתאים יותר ממני – הפרזנטור לשעבר של בנק הפועלים ("הבנק של השחורים"), לתפוס טרמפ עכשיו על ה"מחאה החברתית" (היי דפני, Any thing you can do, I can do better – בלי אוהלים צפופים ומסריחים והפגנות קולניות וצפופות – אצלי תקבלו "מחאה לייט", מבלי צורך לקום מהכורסא שלכם). ובאמת מי כמוני מתאים לייצג נאמנה את המעמד הבינוני, המחזיק על גבו את כל המדינה. המדינה שלי. תאמינו לי, אני יודע על מה אני מדבר, הרי אהוד אולמרט הוא היועץ האישי שלי.

כי הכי חשוב לא להיות צבוע. לא להיות מתחסד או ציני. אלא להיות עקבי, אמיתי וכן. וכן, אני יודע שזה מיד מקפיץ את כל אלו שקיוו שאוביל קו אנטי דתי, אבל אין לי גם עניין בשנאת יהודים, ההיפך הוא הנכון. בדיוק כמו בשאר אסאד, גם אני אהיה הרבה יותר מתון מאבא שלי. כי חשוב לי שידעו שישראלי אמיתי יודע ל"זגזג", להחליף נטיה פוליטית, ללכת בין הטיפות, לזרום, להתמזג, העיקר לרצות את כולם, להיות אהוב ונאהב, להגיע אל המכנה המשותף הרחב ביותר.

ישראלים, אחים שלי: אל תשכחו: קונצנזוס זה השם השני שלי. ממני גם לא תשמעו מילה על הסכסוך הישראלי פלסטיני, גבולות המדינה בעתיד, האפליה העדתית, הפגיעה בבית המשפט העליון. למה? כי אני לא רוצה להרגיז אף אחד, כי אני רוצה שכל היהודים כולם (וגם ערביי ישראל, כמובן), מהשמאל, מהימין, וכן, כן גם החרדים יאהבו אותי מאוד, שיעשו לי המון לייק בפרופיל פייסבוק שלי, שיביאו לי את שיא הרייטינג, שיגידו לי שאני ישראלי ויהודי רגיל, חם, סימפטי, פשוט ואוהב בדיוק כמותכם, Mr. Nice Guy , דמגוג בחסד, כזה שאוהב את מה שכולם אוהבים; ושונא את מה שכולם שונאים, כזה שיודע לדבר אל כולם, בשפה של כולם. מצד אחד מיינסטרים פשוט, קליל, פופוליסטי וקליט, מצד שני אני גם מורכב ועמוק, כי יש לי המון פרצופים והמון זהויות: אני כוכב טלביזיה, סופר, מלחין, שחקן קולנוע, בעל חגורה שחורה בקרטה, מורה לאזרחות. לפחות 30 זהויות, שמתחלפות לפי הצורך והנסיבות. הכל לפי בקשת המצבעים ורוח הסקרים. אתה שומע, אמנון לוי, אולי תעשה עלי תחקיר?

אז מה אם אין לי "עבר קרבי" ושרתתי בצבא כג'ובניק. אני מבטיח לכם שבפוליטיקה אהיה "חיה פוליטית" אלחם נגד כל הסחטנים, הטייקונים וקבוצות האינטרסים ללא פשרות. אני אבוא לכל משא ומתן קואליציוני עם "סכין בין השיניים". ככה למדתי הרי בבית אבא, "מרוקו סכין".

אני רק מתפלל שנתניהו לא יצרף לרשימת הליכוד  – כתגובה לכניסתי לפוליטיקה, את המתאגרף צדוק "טייסון" כהן, כדי שלא יביא לי שמאלית כל פעם, ויעיף לי את הסכין (זה בעצם אולר שוויצרי מתקפל שקיבלתי בבר מיצווה מהדוד שחזר מהונגריה) מהפה.

תקראו לי משוגע, אבל בתור מי שוויתר על הכל, ונכנס לפוליטיקה, למרות שיה לי הכל כולל השפעה, פרסום וכסף, אפילו טייסון לא יוכל ללחוץ עלי, גם לא עם השמאלית הרצחנית שלו, שהרי שעליתי לזירה הפוליטית כבר וויתרתי על הכל (חוץ מאלפי השקלים שאני מקבל כל שבוע מהטור ב"ידיעות אחרונות") וכמובן גם חוץ מהג'ל בשיער. היי, טייסון, בבקשה תזהר על הג'ל…

ואגב איך מעיזים להשוות אותי לנעם שליט, שרק מנסה לנצל בציניות את החשיפה התקשורתית

אני וויתרתי על הפרנסה, וויתרתי על הכיסא המפנק של אולפן שישי, וויתרתי על כסף, כבוד ופרסום

ומה בסך הכל אני מבקש, להיות ראש הממשלה שלכם, להיות ישראלי אמיתי, בדיוק כמו ביבי.

''

יאיר לפיד חוטף מכות רצח מ"טייסון" – נותר רק לקוות שנתניהו לא יצרף אותו לרשימת הליכוד

http://www.youtube.com/watch?v=Kf5t7wETNvU

היה ב-למה אני הולך לפוליטיקה? – TheMarker Cafe.

למה יאיר לפיד לובש תמיד שחור? – טור סאטירי

כי הוא נראה טוב מדי בצבעים אחרים.

האם אתם רוצים להצטרף להצטרף לבלוגר ועיתונאי האינטרנט עידו קינן מחבר היצירה הבלתי נגמרת: עובדות על יאיר לפיד?

קינן, מומחה לתרבות דיגיטלית, הוסיף עובדות חדשות על יאיר לפיד לאחרונה וגם אתם מוזמנים לשלוח עובדות משלכם ולהעשיר את המפעל המסתעף.

נביא כאן טעימה מהן ואת השאר תוכלו למצוא בין השורות, בטורים של ליהיא לפיד במקומונים בסוף השבוע. תהנו.

1. כשיאיר לפיד עוזב מסעדה, לפעמים המלצרים חושבים שהוא שכח ארנק. זה בעצם הטיפ.

2. איר לפיד יכול להכין כל מאכל שהוא רוצה דרך כוח המחשבה. אבל הוא לא אוהב להשוויץ עם זה במסיבות.

3. בפורים, קאובואים מתחפשים ליאיר לפיד.

המשך ב-למה יאיר לפיד לובש תמיד שחור? | תרבות | סלונה.