הטור האמיתי שלי – יאיר לפיד (טור סאטירי)

אסף וול וגיל סלובביק (הפשקעוויל, מוצ"ש) חששו שיאיר לפיד עסוק מדי השבוע והתנדבו לכתוב במקומו את הטור המפורסם מידיעות.

אז למה אני הולך לפוליטקה? כי זה הכי ישראלי בעיני.

איני מתכונן לשעבד את המדור הזה לדרכי הפוליטית החדשה, משום שדרך זו טרם הובררה על ידי הטוקקיסטים ונותני הלייק בפייסבוק. בשבוע הבא יחזור המדור למתכונתו הרגילה, בתוספת התואר "ראש הממשלה הבא".

ביום שני האחרון התעורתתי מאוחר. במשך כל הלילה הקודם התבוננתי במראה עד ארבע בוקר. כשקמתי ראיתי שחור בעיניים, אזו זוגתי-שתחיה אמרה לי שאולי כדאי להפסיק להסתכל על ארון החולצות שלי. חוץ מזה, לראשונה מזה שנים רבות לא בדיוק הייתה לי עבודה לקום אליה, וזה מאוד ישראלי בעיני. יצאתי להביא את העיתון והמחזה שנגלה לעיני הדהים אותי. בפתח ביתי עמדו מאות צלמים בלבד.

בחוץ אמנם ירד גשם, אבל ישראל עדיין מתייבשת, אז שוב חפפתי בג'ל. שתיתי קפה ג'ייקובס, שהוא הכי ישראלי בעיני ונערתי לעוד יום עבודה מפרך כפרזנטור של מעמד הביניים בפייסבוק. רבים שואלים אותי בשביל מה אני צריך את זה, הרי יש לי עכשיו הכל: מפלגה וירטואלית של עשרים מנדטים, תשדירי בחירות חינם באולפן שיש, ורעיה שממשיכה להיות מופתעת בכל פעם שתופסים אותה בפיג'מה.

בחרתי מכל הג'יפים בחניה את הב.מ.וו הכי ישראלית שלי, ונסעתי לבנק לברר האם אדם מהמעמד הבינוני כמוני יכול להרשות לעצמו לעזוב הכל וללכת לפוליטיקה. בנק הפועלים הוא הכי ישראלי בעיני: באיזה עוד  בנק בעולם תולים תמונות של הלקוח בכל פינה? בדרך לבנק עצרתי בעזריאלי לאכול במקדונלס, שזה הכי ישראלי בעיני, ושילמתי על הביג-מק ועל הקניון באמצעות כרטיס האמיקן אקספרס הישאלי שלי. כשהגעתי לבנק ניסיתי למשוך קצת כסף, אבל הכרטיס שלי בלע את הכספומט. מסתבר שלבנק לא היתה יתרה מספקת, אז התקשתי לפקידה, שיר איסון, וצעתקי עליה "איפה הכסף", שזה מאוד ישראלי בעיני.

אני יודע. הכסף נמצא בהתנחלויות מבודדות כמו ארסוף, ובמיזמי נדל"ן סקטוריאלים כמו מגדלי גינדי. האוכלוסייה החרדית יכולה להירגע: האם ניתן להאשים אותי שינקתי שנאת חרדים? איני מתכוון להוביל קו אנטוי חרדי, אלא לשכור כמה יועצי סתרים שיעשו זאת עבורי. אני גם לא כמו נועם שליט שרץ לכנסת רק בשל האהדה שנבנתה לו בתקשורת. איני אופורטוניסט. אני הולך לפוליקטה כי חשוב לנצל הזדמנויות.

ללא ספק אהיה ראש הממשלה הכי ישראלי שיש , וכלונו יודעים את זה. אבל גם אם לא – ככה זה אצלנו. אתה לא באמת מבין מה כתבת במשפט הקודם, וזה מה שאני הכי אוהב בישראל. את דרכי החדשה בחרתי משום שהזירה פוליטית דומה לזירת אגרוף, ורק אני יכול לתת בה נוק אאוט. לא כדי להתעסק איתי: כפי שודאי ראיתם ביוטיוב, אני מרחף כמו פרפר נחמד ועוקץ כמו הדבורה מאיה.

אתם בטח שואלים היכן אני רואה את עצמי בעוד שנתיים? אני אומר: לא באמת חשוב היכן, העיקר שאשמיך לראות את עצמי. אני מבטיח כאן ועכשיו כשאהיה ראש ממשלה, אשר בגודל הטבעי שלי, אמשיך להגיש את אולפן שיש, לפרסם בנקים ולתת לעצמי לייקם בפייסבוק. והכי חשוב: אמשיך מדי בוקר בתחשות שליחות ולברר עם עצמי עוד חמישה דברים שלא ידעתי עלי.

אסף וול וגיל סלוביק

www.nonews.co.il