ארבע הפדיחות הגדולות של יאיר לפיד – פוליטי – הארץ

הארץ החליט לרגל חוק לפיד 2, לספר על ארבע הפדיחות הגדולות של יאיר לפיד

בחודשיים וחצי שעברו מאז הכריז על כניסתו לחיים הפוליטיים, הסתבך יאיר לפיד בשלל טעויות ומבוכות: מהתואר בבר אילן ועד תקרית ה"טוב ביי"

מאז הודיע יאיר לפיד על עזיבת כורסת מנחה אולפן שישי לטובת כניסה לפוליטיקה, הוא הספיק, ויותר מפעם אחת, למצוא את עצמו במרכז החדשות והדיונים בטוקבקים והרשתות החברתיות, ולא בהכרח מהסיבות להן ייחל. כתבתה של רויטל חובל היום (ראשון) בהארץ, חשפה שורה של טעויות ואי דיוקים בהרצאה שנשא לפיד בנושא חינוך – אחד מהדגלים אותם צפויה להניף מפלגתו לכשתקום.

נראה כי ההתלהבות הציבורית מכניסתו של לפיד לזירה הפוליטית, שהתבטאה תחילה במספר המנדטים הגבוה לו זכתה מפלגתו עוד טרם קמה, הפכה לעיסוק בנושאים אשר לא מיטיבים עם לפיד. בלא מעט הזדמנויות שונות לפיד הפך לשיחת היום בתקשורת ובאינטרנט, בשל מגוון מעידות בתחומים שונים:

1. בהרצאה שנשא שלשום בפני הורים ותלמידים בבית הספר הריאלי בחיפה, טעה לפיד בשורה ארוכה של נתונים אותם הציג לשומעיו. בין השאר טען כי ישראל נמצאת במקום ה-41 בעולם במתמטיקה, הרבה מתחת לאיראן, אף שהאיראנים לא נבדקים במסגרת מבחני פיז"ה הקובעים את הדירוג; הוא ציין עוד כי ישראל מדורגת מתחת לירדן באנגלית, אף שתלמידים ישראלים לא מבצעים את בחינה השוואתית באנגלית. לפיד דיבר עוד על האבסורד שבבחינת הדרוזים בתורה שבעל פה, אף על פי שבדיקה במשרד החינוך העלתה כי כלל לא קיימת בחינה כזו. בנוסף, שגה לפיד כשאמר שהשכר הממוצע במשק הוא 7,000 שקלים בחודש, אף על פי שנתון זה עומד בחודשים האחרונים על 8,500 שקלים.

2. אין זו הפעם הראשונה בה נחשפות טעויותיו של יאיר לפיד בנושאים שונים. לאחר פרוץ פרשת התואר האקדמי של הפוליטיקאי הטרי, התראיין העיתונאי והפובליציסט ב. מיכאל בתוכנית הטלוויזיה תיק תקשורת בה האשים את לפיד בשורה ארוכה של  אי דיוקים במגוון רחב של תחומים, כפי שבאו לידי ביטוי בטוריו. בין השאר סיפר ב. מיכאל כי לפיד הזכיר את קופרניקוס כאחד מגאוני יוון העתיקה, אף שהיה אסטרונום פולני בן המאה ה-16. את הפסל ג'קומטי שמת ב-1966 הגדיר לפיד כגאון מתקופת הרנסאנס, ובמאמר שכתב על החוקה האמריקאית טען כי היא נכתבה על ידי אדם בודד ורב השפעה, ג'ון אדאמס. אולם החוקה נכתבה על ידי ועדה שהורכבה מעשרות בני אדם, בעוד שאדאמס כלל לא היה באותה תקופה באמריקה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

3. פחות משבועיים לאחר שנכנס לפוליטיקה באופן רשמי, חשפה כתבת הארץ, טלילה נשר, כי לפיד התקבל ללימודי ללימודי תואר שני ושלישי ב"תוכנית לפרשנות ותרבות" באוניברסיטת בר אילן מבלי שהיה זכאי לתואר ראשון – תנאי הסף לתוכנית שאליה התקבל. עם פרסום הדברים לראשונה נימקה בר אילן את הקבלה בהישגים "ספרותיים ועיתונאיים" ומאוחר יותר מסרה כי 20 סטודנטים נוספים התקבלו כך למוסד. הפרשה הביאה לפתיחת בדיקה של מל"ג בעטיה הוטלו סנקציות על האוניברסיטה. לפיד הגדיר את הפרסום כנובע "מצורך של אנשים ללכלך" וכתב לאחד מהגולשים בדף הפייסבוק שלו  "תסתכל על הצד החיובי שבעניין: מישהו מוטרד מכניסתי לזירה הפוליטית. מעניין רק למה".

4. בחודשיים וחצי האחרונים לפיד לא הופיע בתקשורת וסירב להתראיין. את הקשר עם ציבור האזרחים הוא מנהל דרך דף הפייסבוק שלו, בו חברים נכון להיום קרוב ל-52 אלף אנשים. על אף הקשר הכמו-אישי שמאפשרת הרשת החברתית, זכה לפיד לקיתונות של ביקורת על האופן בו הוא מתנהל, החל מתגובה סלקטיבית לשאלות וכלה במחיקת פרסומים שאינם מחמיאים לו.

דוגמה למדיניות מעוררת המחלוקת סיפק עיתונאי הספורט איתן בקרמן. "נתקלתי בשעת לילה בידיעה עיתונאית שלפיה לפיד מתנגד למתן לגליזציה לסמים קלים. פניתי בעמוד הפייסבוק שלו בשאלה מנומסת: 'מר יאיר לפיד, שאלת כן/לא פשוטה: האם עישנת אי פעם סמים קלים?'. השאלה הספיקה לקבל מספר לייקים בטרם נמחקה כלא היתה. כתבתי שוב: 'מוזר, נמחקה השאלה שלי. מר יאיר לפיד, האם עישנת אי פעם סמים קלים?'. תוך דקות מעטות הצטברו כעשרה לייקים לשאלה ותגובות אחדות. עברו עוד כמה רגעים, וגם התהייה הזאת נמחקה כלא היתה".

מקרה נוסף שזכה להבלטה ולביקורת רבה התרחש כשלפיד, שהקדיש חלק נכבד במאמר שכתב בטורו השבועי בידיעות אחרונות לתרבות הדיון השטחית בישראל, ענה לפנייה של ארגון "גישה" בדף הפייסבוק שלו בנוגע לזכויות המעבר של נשים פלסטיניות מעזה לגדה. "אני תמיד תומך בעמדת מערכת הביטחון, צה"ל אינו מנגנון חשוך אלא צבא מוסרי המגן על חיינו ושומר עלינו", ענה לפיד וספג ביקורת מצד גולשים רבים. למרות זאת, לפיד החליט לחזור על תגובתו הראשונית ובכך עורר על עצמו ביקורת קשה אף יותר. הפעם לפיד כבר לא ענה על התגובות, אלא הסתפק בתגובה "טוב, ביי" – והצית את הרשת עם מיטב ביטויים ברוח האמרה, שנכון לסוף אותו שבוע כבר הפכה לקאלט.

היה ב-ארבע הפדיחות הגדולות של יאיר לפיד – פוליטי – הארץ.

לפיד: "המדינה מעדיפה לשלם לאברכים ולא למורים" – וואלה! חדשות

יאיר לפיד בכנס חינוך באוניברסיטה העברית הבהיר לפיד כי במידה שיכהן כשר החינוך, יבטל את בחינות הבגרות, למעט אלה במתמטיקה, אנגלית והבנת הנקרא. "משרד החינוך הקים תעשיית מבחנים"

הפוליטיקאי הטרי ואיש התקשורת לשעבר, יאיר לפיד, הציג אמש (רביעי) את משנתו החינוכית בירושלים, בה נשא דברים בכנס החינוך של תא ההתעוררות באוניברסיטה העברית. לפיד, שהאשים השבוע את הצד הפלסטיני במצבו הסבוך של המשא ומתן המדיני, התפנה לעסוק הפעם בתחום אותו הוא מייעד לעצמו בתור שר עתידי בממשלה הבאה – החינוך. "הבעיה מתחילה כשמישהו מנצל את אזורי החוזק של הילדים שלנו, כדי לעלות את אחוזי הזכאות לבגרות או כדי לשפר את יחסי הציבור של משרד החינוך", אמר.

יאיר לפיד, שנוהג להביא את מערכת החינוך הפינית כדוגמה למערכת חינוך אידיאלית בעיניו, ציין כי במדינה הסקנדינבית "יש ארבע בחינות בגרות בלבד; באנגליה קיימות שלוש בחינות כאלה ובצרפת ארבע. בישראל ישנן 265 בחינות בגרות. למה? כי אז לא צריך לסמוך על המורים וגם לא על התלמידים".

לדבריו, מערכת החינוך בישראל הקימה "תעשיית מבחנים", שאינה נעלמת מבני הדור הצעיר. "אתם באמת חושבים שהם לא מבינים שהנסיון לתחמן את הממוצע הוא הבעת אי אמון בהם, הבעת אי אמון במערכת והבעת אי אמון ביכולת של המורים שלהם לעניין אותם?", תהה לפיד.

" מערכת החינוך מפוחדת ומבוהלת"

 

"הדבר הראשון שאני אעשה, אם וכאשר אהיה שר החינוך הוא, הוא לבטל 262 בחינות בגרות מתוך ה-265", הבטיח לפיד. להבנתו, תלמידי התיכונים "צריכים להיבחן במתמטיקה, אנגלית והבנת הנקרא – זה מספיק. כשיגדלו, יקיימו בחינת כניסה לאוניברסיטה, כמו בכל מקום אחר בעולם".

"אם תרצו לדעת איפה הכסף באמת נמצא", חזר לפיד על סיסמת הקמפיין שהחל לאחרונה, "אתם מוזמנים לקרוא את תקציב משרד החינוך, בו תמצאו 909 מיליון שקלים שהולכים לאברכים שלא לומדים דבר בתוך משרד החינוך". לפיד ביקר את הקצבאות המוענקות לאברכים, כשאמר כי "ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה אין כסף לשלם למורים אבל יש כסף לשלם לתלמידים".

לטענת לפיד, "למערכת אין אמון אפילו בעצמה, מערכת החינוך מפוחדת ומבוהלת, עד שאינה מסוגלת להחליט האם ילד חרדי בן שבע צריך ללמוד אנגלית או לא, והיא משאירה החלטה זו למגזר אליו הוא משתייך. המדינה פותרת את תלמידיה מהשקפת עולמה ומערכיה הבסיסיים ביותר, ובעיקר – פותרת עצמה מזכותה וחובתה המוסרית להשמיע את דעתה לגבי התכנים שתלמיד צריך ללמוד בבית הספר".

היה ב-לפיד: "המדינה מעדיפה לשלם לאברכים ולא למורים" – וואלה! חדשות.